ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
נראה שישנו חוט שמקשר בין העניין החינוכי לעניין התשובה וחשבון הנפש, שבו האדם נדרש לתת דין וחשבון על העבר ולקראת העתיד, ונראה שהמקשרת ביניהם היא האחריות.
החינוך מטרתו שהתלמיד יידע לקחת אחריות אישית על חייו הרוחניים ברגע שהוא עומד על דעתו. תהליך אמיתי של הצלחה חינוכית כרוך בהקניית אחריות אישית על החיים בכלל ועל החיים הרוחניים בפרט, כך שהילד-התלמיד יהיה אחראי למעשיו, יידע את ערך הזמן ומיצויו, וכך יוכל למקם את סדרי העדיפויות בחיים, ומתוך כך ייקח גם אחריות על כישלונותיו ויידע מתוך אחריות אישית לתקן וליישר את אורחותיו להבא.
הגמרא מתארת מה עשה ר' חייא כדי שלא תשתכח תורה מישראל. היא מספרת כיצד זרע פשתן וכותנה. אחר שגדלו הזרעים והבשילו פקעות הכותנה וקני הפשתן קצר אותם, שטח לייבוש, ניפץ, טווה חוטים, שזר חבלים מהחוטים הללו, ומהחבלים עשה מלכודות ומכמורות וצד בהם צביים לצורך העור שלהם, ואת הבשר האכיל ליתומים. אחר כך התקין מגילות מהעור של הצביים, ועליהם כתב את חמשת חומשי התורה וששת סדרי המשנה. עם המגילות הוא הלך לערים שאין בהן מלמדי תינוקות, ולימד חמישה ילדים בחמישה חומשי התורה, וכן שישה ילדים את ששת סדרי המשנה. אחר כך אמר להם שכל אחד ילמד את חברו מה שהוא יודע.
דברים רבים אפשר ללמוד מסיפור מפליא זה על השקעה חינוכית, אך נדמה שהרעיון המרכזי הוא כיצד יוצרים דור ממשיך מתוך ראייה רחוקת טווח שלא תשתכח תורה בישראל. כיצד יוצרים דור בעל שיעור קומה שבו כל אחד מהלומדים לוקח אחריות על הכלל, וכך כל אחד מהתלמידים לומד, אך גם מקבל אחריות ללמד אחרים ולהעביר את המסורה לדורות הבאים. זוהי מדרגת לימוד בגדלות ולגדלות.
כשאנו עוסקים בחינוך אנחנו צריכים לא רק לדאוג לקיומם הפיזי והרוחני של ילדינו, אלא לבנות ראייה מחשבתית כוללת בכך שאנו מחדירים להם את המסר שהאחריות על העם והדור מוטלת על כתפיהם. נדמה שמהלך כזה של לקיחת אחריות עומד בבסיס הימים הנוראים, שבהם נדרש האדם לחשוב בעומק על מעשיו ולתת עליהם דין וחשבון לעצמו וכלפי בוראו.
בעיצומו של יום הכיפורים אנו מפטירים בנביא בספר יונה. רבות נכתב על השאלה למה דווקא ספר יונה הוא הנקרא בענייני התשובה יותר משאר הספרים. ייתכן שהתשובה לכך היא שיש ניגוד מוחלט בין בריחתו של יונה לתשובתו המלאה של מלך נינוה, שבניגוד להערכתו של יונה דווקא מקבל על עצמו את מלוא האחריות ועושה מעשה.
דור הבריחה
דורנו הוא דור הבריחה. אנשים בורחים מאחריות. רק בודדים מבינים את גודל משקלו של כל תלמיד ותלמיד שיהיו נושאי דגל האומה בגדולתם. הטלת אחריות משמעותה ראייה והתייחסות בגדלות אל ילדינו-תלמידינו, והדבר יכול לבוא לידי ביטוי בהיבטים רבים כמו סגנון הדיבור, תוכן הדיבור, הטלת תפקידים וקומת הדיבור.
פעמים שאני משוחח עם ראשי ישיבות תיכוניות שמתמודדים עם אתגרים לימודיים תורניים לא קלים, ונדמה שיש איזו מגמת ייאוש התחלתית לפיה לא כדאי לעסוק עם התלמידים בעיון כי "זה גדול עליהם". כאן טמון השינוי. אם היינו כולנו מאמינים בהם שהם מסוגלים, ואנחנו היינו משקיעים את מיטב כוחותינו ללמד אותם בגדלות, להתייחס אליהם בגדלות, הדברים היו נראים אחרת. צריך לתת להם להכין שיעורים בעיון, אפילו קצרים ביותר, אבל שיעמלו, שיעמדו מול הכיתה ויעבירו שיעור לאחרים. החוכמה היא לדעת איך לרומם אותם מתוך עשייה ברוכה.
דוגמה נוספת היא העיסוק עם הבנות בכללי צניעות ולבוש. אי אפשר לחנך לצניעות מתוך רדיפה מתמדת אחרי אורך החצאית והשרוולים. יש להציב כללים ברורים, אך עיקר החינוך יבוא מתוך לימוד הלכתי ומחשבתי. לאחר שיצאו מהאולפנה, רבות מהבנות עושות קיצוצים מכף רגל ועד ראש, כי הייתה רדיפה מתמדת ולא ראייה רחבה של תפקיד הצניעות. בדור כל כך מוחצן וראוותני, התעסקות עם קטנות באופן מתמיד יוצרת אנשים קטנים. דיבור ועשייה וחשיבה בגדלות יוצרת אנשים גדולים על כל המשתמע מכך.
תלמידים, ילדים ואפילו עובדים שעומדים מולם אנשי מעלה שמדברים בגדלות ומעריכים את הכוחות הטמונים בהם, יוצרים אווירה של מיצוי כוחות ורצון לעולם מתוקן ומרומם. לעומת זאת מי שעומדים מול אנשים נחותים שמתעסקים בקטנות באופן תמידי, בחשבונאות מתמדת עם הסובבים אותם, בסגנון דיבור שאינו ראוי, לשון הרע וכו', זה מקנה רדידות בנפש ומטביע חותם של קטנות המוחין אצל הפרט ובסוף גורם נזק לאומה כולה. כמובן שצריך להתעסק גם ביומיום ובפרטים הקטנים כדי ליצור דברים גדולים, אבל אלו צריכים להיות פרטים קטנים לשם השאיפה לממלכת כוהנים וגוי קדוש.
הרב בן ציון אלגאזי הוא ראש מכון צורבא מרבנן וראש בית המדרש בישיבת ההסדר ברמת גן
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
