ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
השעה 13:50 והפלאפון של ישי התחיל לצפצף- הודעות מהרב ובקבוצת הכתה: "תזכורת. שיעור גמרא עכשיו בזום. נא להכנס בקישור המצורף". ישי הביט בטלפון, בהודעות מהרב זיו ומחבריו לכתה ופלט אנחה.
אחותו הקטנה, רבקי בת השלוש, שמעה את הצפצופים, ראתה את מבטו של אחיה הגדול ושאלה אותו בתמימות: "מה קרה? למה אתה עצוב? זה בגלל הקורונה?" רבקי לא חיכתה לתשובה ומיהרה לחבק את אחיה הגדול והוסיפה:" ישי, אני רעבה, זוכר שאמרת שאתה מחמם לנו ארוחת צהריים?" ישי חייך לאחותו ואמר: "אני רק נכנס לזום שתי דקות ואז אחמם את האוכל"
במהירות פתח את המחשב ונכנס לקישור. הוא כבר ידע שהרב לא יוותר. "איזה רב קשוח!" רטן לעצמו "שישחרר קצת..." אתמול קרה לו אותו דבר וכשלא נכנס קיבל טלפון מהרב. ישי ניסה להסביר לרב שהוא שומר על אחיו הקטנים, אך הרב לא הירפה ורק כשהבטיח שייכנס למחרת הצליח לסיים את השיחה. 5 דקות לאחר קבלת ההודעה ישי אירגן את הכל. במהירות שיא הקליד, דפדף וסידר לעצמו מסך מושלם. הוא הכניס לתוך הזום סרטון בו הוא נראה מהנהן, ממצמץ ומחייך מפעם לפעם. הוא מרוכז ומחכה למוצא פיו של הרב. ישי חייך לעצמו והלך לסדר לאחיו ארוחת צהריים.
40 דקות מאוחר יותר חזר ישי למחשב והספיק לראות שהרב כתב לו "ישי, שמח לראותך. יישר כח!" ישי הגיב וחיכה לסיום השיעור בכדי להתנתק.
למחרת, כשהרב שלח שוב את התזכורת ישי כבר היה מוכן. גם הפעם נראה היה ישי כאילו הוא משתתף בשיעור כאשר בפועל לא היה זה אלא סרטון בלבד.
הדבר חזר על עצמו במשך כמה ימים וישי היה מבסוט מהסידור החדש. סוף סוף הרב עזב אותו לנפשו...
כעבור כשבוע נשמעה דפיקה דלת. ישי נבהל לראות את הרב עומד עם מגש ענק של פיצה בידיו. "איזה כיף לראות אותך!" קרא הרב "החלטתי לפרגן לך על ההתמדה והרצינות בשיעורים האחרונים! כל הכבוד!" ובכך העביר את המגש הענק לידיו של ישי. ישי היה המום. בקושי הצליח לגמגם "ת-ת-ת-ת-ו-ד-ה". גם מבעד למסיכה ניתן היה להבחין בחיוכו של הרב שהרגיע את ישי ואמר: "אין צורך להתבייש, הרווחת את המגש ביושר. בתאבון!" הסתובב והלך.
ישי נותר פעור פה. כמה פעמים ניסה לפתוח את פיו, לקרוא לרב ולהודיע לו על הטעות המביכה, אך הרב כבר נסע והפיצה שהחלה כבר להתקרר נותרה בידו.
האם נהג ישי כהוגן? האם היה עליו להודיע לרב שהפיצה לא הגיעה לו כלל וכלל? האם מותר לו לאכול כעת מהפיצה?
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:
התלמיד עבר על איסור של גניבת דעת. ראה רמב"ם: "ואסור לגנוב דעת הבריות... ולא יסרהב (=יפציר) בחבירו שיאכל אצלו והוא יודע שאינו אוכל... וכן כל כיוצא בו ואפילו מלה אחת של פיתוי ושל גניבת דעת אסור אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור מכל עמל והוות".(דעות, ב, ו).
המגש שקיבל התלמיד מהרב נחשב 'מתנה בטעות' שכן הכוונה היתה לתת את המגש לתלמיד מצטיין. אילו היה הרב יודע שהתלמיד לא באמת השתתף בשיעור וודאי לא היה נותן לו את הפרס.
לכן הנכון ביותר הוא שהתלמיד יאמר לרב שמצד האמת לא מגיע לו לקבל את המגש.
אם הוא מתבייש הוא צריך לתת את המגש לתלמיד מצטיין שמן הסתם היה הרב רוצה לפרגן לו
לסיכום: על התלמיד להודיע לרב שלא מגיע לו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
