ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אפרת בת יעל
והנה קם עשיר יהודי גדול, הברון הירש שמו, והודיע שהוא תורם מיליונים לטובת התיישבות יהודית נרחבת ב... ארגנטינה. באווירה מדכדכת, התאספו ובאו נציגי ההתאגדות מכל רחבי רוסיה, ושמעו במשך שעות ארוכות את נאומו של נציג הברון הירש.
הנציג פרש תוכנית מפורטת להתיישבות יהודית בארגנטינה, והביא התחייבות של מיליונים ושטחי אדמה לטובת העניין. בסוף דבריו סיים בפאתוס – 'בכל מקרה כדאי ללכת לארגנטינה. אם בהמשך יתאפשר לנו לעלות לארץ ישראל, תוכל לעשות זאת ההתיישבות היהודית הארגנטינאית ביחד עם המיליונים של הברון הירש בצורה הטובה ביותר'.
השעה הייתה שעת לילה מאוחרת, ודבריו שעשו רושם רב על הנוכחים, זרעו יאוש בלבבות.
אך אז קם הרב שמואל מוהליבר זצ"ל לדבר בפני הנוכחים. זקן מופלג היה הרב וכל ימיו הקדיש לחזון ארץ ישראל. לרב לא היו מיליונים וגם לא פתרונות קסם להתנכלויות התורכים. בקול חלש אמר הרב מילים קצרות:
'יבורך הברון הירש שרוצה לתרום מיליונים למען עמו. אך לך אמור לו – אנו הולכים לארץ ישראל', ובזה הסתיים העניין. במקום שנגמרו הפתרונות המעשיים החל החזון שלמעלה מגדר הטבע.
פרשיות תזריע מצורע נותנות מימד חדש לכל תרי'ג מצוות שבתורה. כלל הוא בידינו – התורה לא תסמוך דבריה על הנס (רמב"ן במדבר ה, כ. מנחת חינוך מצוה תכה) כל מערכת המצוות מצווה על מעשי האדם המתנהלים בדרך הטבע. והנה, מצווה אחת יוצאת מהכלל ובנויה על נס – המצוות הכרוכות בצרעת. צרעת אינה מחלה אלא תופעה ניסית.
במיוחד צרעת הבגד וצרעת הבית בנויות על נס, שהרי בדרך הטבע לא יתכן שיהיו כתמים אדומים או ירוקים שיתפשטו ויתכווצו בדומם. ואכן הרמב"ן (יג, מז) כותב – "זה העניין איננו בטבע כלל ולא הווה בעולם... אבל בהיות ישראל שלמים לה', יהיה רוח השם עליהם תמיד להעמיד גופם ובגדיהם ובתיהם במראה טוב...". (אמנם גם הסוטה נבדקת בדרך נס, ותרומת הדשן נבלעת במקומה בדרך נס, אך בשונה מהצרעת מצוות אלו לא בנויות על הנס אלא הנס מלווה אותם. בצרעת המצווה באה לעולם רק בעקבות נס).
בכך נכנס מימד הנס למערכת החיים היהודית. יש כאן אמירה המבטאת את היות ישראל עם אשר חייו מתנהלים על התפר שבין הנס לטבע. אנו עם שקיומו ואורח חייו צריכים להיות מושתתים על הטבע, אך במקום שבדרך הטבע אנו מגיעים לקצה יכולתינו, עלינו 'לסמוך על הנס' ולדעת שישראל ימשיך לחיות ולממש את יעודו בסייעתא דשמיא.
"אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים". במקום שהאדם יכול להשתדל בדרך הטבע ולסלק את החרב עליו לעשות זאת, אך כשאין ביכולתו – אסור לו להתייאש, עליו להאמין ולהתפלל ולקוות לישועת ה'.
בימים אלה, כשאנו נכנסים לחודש 'ניסן'- חודש הניסים, עלינו להתמלא בכוחות ובאמונה שאלוקי ישראל מתערב בטבע, ומקדם את כולנו לחזון הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
