ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ"
(ויקרא י"ב ג).הסוגיא במסכת שבת האריכה בבירור השאלה מנין שמותר ואף חובה למול את הרך הילוד ביום השמיני ואפילו בשבת. נביא את דבריה בקיצור:
"מילה וכל מכשיריה (כל ההכנות הדרושות לביצועה) דוחין את השבת, דברי רבי אליעזר מנא ליה לרבי אליעזר הא (מה מקורו)? ... דאמר קרא "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" - ואפילו בשבת. ...עד כאן לא פליגי רבנן עליה אלא במכשירי מילה, אבל מילה גופה (עצמה) - דברי הכל דוחה שבת. מנלן? אמר עולא: הלכה (למשה מסיני-רש"י) .... מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת? רבי אלעזר בן עזריה אומר: מה מילה שהיא אחת מאיבריו של אדם - דוחה את השבת, קל וחומר לפיקוח נפש שדוחה את השבת (ומה מילה שאינה אלא לקיום מצוה יחידית באבר אחד מאבריו של אדם דוחה את השבת, קל וחומר לפקוח נפש שהוא לקיום כל המצות שישמור ויעשה כל המצות (רשב"א בשם בעלי התוס'). ... ורבי יוחנן אמר: אמר קרא ביום - ביום אפילו בשבת" (קלב ע"א/ע"ב).
היוצא מן הסוגיא הוא, כי בין לרבנן שהלכה כמותם ובין לרבי אליעזר בן יעקב, צריך ומותר למול ביום השמיני, גם אם הוא חל בשבת (למרות שפעולת המילה כרוכה בחילול שבת). הלכה זו מקורה או ב"הלכה למשה מסיני" או מהפסוק בפרשתנו "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי ". לרבי אליעזר בן יעקב, מותר לא רק למול אלא לעשות את כל "מכשירי המצוה" של מילה, אפילו תוך כדי "חילול שבת".
בדברינו לפרשת תזריע תשס"ח, הבאנו את דבריו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, שהוכיח כי גם רבנן היו מסכימים עם רבי אליעזר בן יעקב, אם אי אפשר היה לעשות את "מכשירי המצווה" מערב שבת. לכן זהו מקור ההלכה המוסכמת על הכל "התירו סופן משום תחילתן". הלכה זו היא הבסיס להיתר ההלכתי של אנשי מערכת הבטחון וכמובן של אנשי מערכת הרפואה, החוזרים לביתם בתום משמרתם. שהרי אם לא נתיר להם לחזור, יש חשש שלא ילכו בפעם הבאה. אם כך, החזרה היא "מכשיר מצוה" שלא ניתן לעשותו או להכינו מערב שבת. מדברי מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, משמע שגם איסורי תורה נדחים בגלל דין זה ולכן מותר לרופא לחזור הביתה בשבת במכוניתו הפרטית, בסיום משמרתו. בשם הגר"י קנייבסקי פורסם שכך פסק גם ה"חזון אי"ש". (אורחות רבינו בעל ה"קהילות יעקב", כרך א', סי' ריג, עמ' קנה.)
לשניהם קדם ה"חתם סופר" (שו"ת, חת"ס, או"ח סי' ר"ג וחו"מ סי' קצ"ד). אומנם רק מרן הגר"ש ישראלי הצליח להסביר את שורש ההיתר מתוך הסוגיא.
נסיים בסיפור קצר ועדכני. באסרו חג פסח שנה זו, התקשר "לארץ חמדה" לפרויקט "Ask The Rabbi" יהודי ובפיו השאלה הבאה:
ישראלי הנמצא בארה"ב ועובד כרופא בבית חולים שם. הוא שומר כמובן על הלכות יום טוב שני בפרהסיא (עיינו בשו"ת 'במראה הבזק': חלק א' תשובות מ ומא, חלק ב' תשובה לו ובחלק ה' תשובה נה - פירוט ההלכות למעשה). באותו יום פגש הרופא בבית החולים יהודי מקומי שהגיע יום קודם באמבולנס כמלווה לאביו שהיה במצב קריטי. לצערנו, באסרו חג בישראל - יום טוב שני בארה"ב, האב כבר לא היה זקוק לעזרתו של הבן. כיון שיהודי זה חייב בשמירת יום טוב שני, לא היה יכול להתקשר לרב ולשאול אם מותר לו לחזור חזרה לביתו. הרופא הישראלי הבטיח ליהודי המקומי לשאול עבורו והפנה את השאלה ל"ארץ חמדה".
התשובה לשאלתו הייתה: שיחזור לביתו עם נהג שאינו יהודי. את פרטי התשובה תוכלו למצוא בקרוב על אתר "ארץ חמדה" .
נסיים בברכה המסורתית בירושלים בימים אלה:
"קיץ בריא"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
