ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ"
(ויקרא י"ב ג).הסוגיא במסכת שבת האריכה בבירור השאלה מנין שמותר ואף חובה למול את הרך הילוד ביום השמיני ואפילו בשבת. נביא את דבריה בקיצור:
"מילה וכל מכשיריה (כל ההכנות הדרושות לביצועה) דוחין את השבת, דברי רבי אליעזר מנא ליה לרבי אליעזר הא (מה מקורו)? ... דאמר קרא "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" - ואפילו בשבת. ...עד כאן לא פליגי רבנן עליה אלא במכשירי מילה, אבל מילה גופה (עצמה) - דברי הכל דוחה שבת. מנלן? אמר עולא: הלכה (למשה מסיני-רש"י) .... מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת? רבי אלעזר בן עזריה אומר: מה מילה שהיא אחת מאיבריו של אדם - דוחה את השבת, קל וחומר לפיקוח נפש שדוחה את השבת (ומה מילה שאינה אלא לקיום מצוה יחידית באבר אחד מאבריו של אדם דוחה את השבת, קל וחומר לפקוח נפש שהוא לקיום כל המצות שישמור ויעשה כל המצות (רשב"א בשם בעלי התוס'). ... ורבי יוחנן אמר: אמר קרא ביום - ביום אפילו בשבת" (קלב ע"א/ע"ב).
היוצא מן הסוגיא הוא, כי בין לרבנן שהלכה כמותם ובין לרבי אליעזר בן יעקב, צריך ומותר למול ביום השמיני, גם אם הוא חל בשבת (למרות שפעולת המילה כרוכה בחילול שבת). הלכה זו מקורה או ב"הלכה למשה מסיני" או מהפסוק בפרשתנו "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי ". לרבי אליעזר בן יעקב, מותר לא רק למול אלא לעשות את כל "מכשירי המצוה" של מילה, אפילו תוך כדי "חילול שבת".
בדברינו לפרשת תזריע תשס"ח, הבאנו את דבריו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, שהוכיח כי גם רבנן היו מסכימים עם רבי אליעזר בן יעקב, אם אי אפשר היה לעשות את "מכשירי המצווה" מערב שבת. לכן זהו מקור ההלכה המוסכמת על הכל "התירו סופן משום תחילתן". הלכה זו היא הבסיס להיתר ההלכתי של אנשי מערכת הבטחון וכמובן של אנשי מערכת הרפואה, החוזרים לביתם בתום משמרתם. שהרי אם לא נתיר להם לחזור, יש חשש שלא ילכו בפעם הבאה. אם כך, החזרה היא "מכשיר מצוה" שלא ניתן לעשותו או להכינו מערב שבת. מדברי מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, משמע שגם איסורי תורה נדחים בגלל דין זה ולכן מותר לרופא לחזור הביתה בשבת במכוניתו הפרטית, בסיום משמרתו. בשם הגר"י קנייבסקי פורסם שכך פסק גם ה"חזון אי"ש". (אורחות רבינו בעל ה"קהילות יעקב", כרך א', סי' ריג, עמ' קנה.)
לשניהם קדם ה"חתם סופר" (שו"ת, חת"ס, או"ח סי' ר"ג וחו"מ סי' קצ"ד). אומנם רק מרן הגר"ש ישראלי הצליח להסביר את שורש ההיתר מתוך הסוגיא.
נסיים בסיפור קצר ועדכני. באסרו חג פסח שנה זו, התקשר "לארץ חמדה" לפרויקט "Ask The Rabbi" יהודי ובפיו השאלה הבאה:
ישראלי הנמצא בארה"ב ועובד כרופא בבית חולים שם. הוא שומר כמובן על הלכות יום טוב שני בפרהסיא (עיינו בשו"ת 'במראה הבזק': חלק א' תשובות מ ומא, חלק ב' תשובה לו ובחלק ה' תשובה נה - פירוט ההלכות למעשה). באותו יום פגש הרופא בבית החולים יהודי מקומי שהגיע יום קודם באמבולנס כמלווה לאביו שהיה במצב קריטי. לצערנו, באסרו חג בישראל - יום טוב שני בארה"ב, האב כבר לא היה זקוק לעזרתו של הבן. כיון שיהודי זה חייב בשמירת יום טוב שני, לא היה יכול להתקשר לרב ולשאול אם מותר לו לחזור חזרה לביתו. הרופא הישראלי הבטיח ליהודי המקומי לשאול עבורו והפנה את השאלה ל"ארץ חמדה".
התשובה לשאלתו הייתה: שיחזור לביתו עם נהג שאינו יהודי. את פרטי התשובה תוכלו למצוא בקרוב על אתר "ארץ חמדה" .
נסיים בברכה המסורתית בירושלים בימים אלה:
"קיץ בריא"!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










