ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- חיוב ההודאה על נס
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום העצמאות
השנה ביום העצמאות יש קידוש ד' מיוחד: בדחייה של יום העצמאות ויום הזיכרון כדי שלא תתחלל השבת, יש קידוש ד'. יש כאן הכרה של המדינה בקדושת השבת, הכרה בשבת המעידה על כך שהקב"ה ברא את העולם ויש בה הודאה במתן תורה שבה הצטוו ישראל על השבת. כמו בפורים שחל בשבת בירושלים שמקדימים קריאת המגילה ליום שישי והסעודה נדחית ליום ראשון, כמו הקהל שנדחה מיום ראשון של חול המועד אם חל בשבת, וכמו מצוות קרבנות חגיגה בחג השבועות שחל בשבת שנדחים לאחר השבת.
לא מזמן חגגנו את חג החירות, את יציאת מצרים ועדיין רשמי החג ממלאים את לבבנו. יציאת מצרים הייתה השעה הגדולה שהקב"ה בחר בנו לעם ומתוך כך נתן לנו את התורה במעמד הר סיני לעיני כל העולם, ומאז הקב"ה מוביל אותנו לקראת גאולתנו השלמה. הדרך ארוכה ויש בה עליות ומורדות: שיאים של עליות בימי דוד ושלמה ובניית בית המקדש, אחר כך ירידה וגלות, שוב גאולה בבית שני ושוב גלות ארוכה, ובתוך הגלות הארוכה היו התנוצצויות של גאולה, כמו בתקופת הבית יוסף והמהר"י בירב שרצו לחדש את הסמיכה, בתקופת הגאון מווילנה והמגיד ממזריטש שרצו לעלות לארץ ישראל ותלמידיהם אף עלו בפועל, עד שהאיר ד' חסדו עלינו והחל להוליכנו בסדר אלוקי מתמשך לקראת גאולתנו והגענו אל היום הגדול הזה, יום ה' באייר תש"ח, לפני חמישים ושש שנים, זה היום שבו הקב"ה גילה את חסדו אלינו מחדש, שחרר אותנו ואת ארצנו מעול גויים. כאשר מקום בארץ ישראל נמצא תחת עול גויים, פעמים שחכמים גזרו עליו טומאה והוא נקרא "ארץ העמים", והנה הקב"ה שחרר וטיהר את ארץ ישראל. מאז קום המדינה אנחנו רואים קצב אחר של מהלכי גאולה. עלייה עצומה, התפתחות עצומה, התקדמות בכל התחומים. אמנם, הדרך עדיין מורכבת ומפותלת, לפעמים נראה שהיא מסתובבת ופונה לאחור, אבל אנחנו יודעים שהדרך הזו נמשכת כל הזמן קדימה, ומובילה אותנו לגאולתנו השלמה. הארץ מתפתחת לא רק בתחום היישובי, החומרי, אלא יחד עם ההתפתחות הזו גדלה גם הנשמה, מופיעה התורה הגואלת. הולך וצומח דור של בני ארץ ישראל טהורים, קדושים, ישרים, גיבורים וצדיקים העוסקים ב"דבר ד' זו הלכה ובדבר ד' זו אגדה", ומאירים את תורתה של ארץ ישראל. תורת הגאולה הולכת ומופיעה.
קריסת ההשקפות הלאומיות החילוניות
לעומת ההתקדמות הזו, קורסת לנגד עינינו ההשקפה הציונית החילונית הלאומית, ונראה כאילו משבר מוסרי ולאומי פוקד את הציבור בישראל. אבל באופן עמוק התהליך הוא הפוך. ההשקפות השטחיות קורסות, ותחתן קמה והולכת השקפת האמונה הגדולה. התהליך הזה דומה לצורה שבה הגדיר מורנו ורבנו הרב צבי יהודה את השואה, מצד אחד היא הייתה חורבן איום ונורא אבל הוא הוסיף עוד מילה - השואה הייתה חורבן הגלות, סיום מציאותנו בחוץ לארץ. על פי ההסתכלות הזו ניתן לומר שכיום נחרבת ההשקפה המדולדלת, הריקנית והמנותקת ממקורה של תורה, ותחתיה קמה השקפת האמונית הגדולה, התורה הגואלת, תורת ארץ ישראל, שבכוחה להאיר לכל העולם את אור ד'. אמונה שחובקת באהבה את כל הבריאה האלוקית כולה, כי עם ד' בשלמותו בארצו, רק הוא בגאולתו יכול לרומם את העולם כולו ולתקן עולם במלכות ש-ד-י. לפעמים קשה לראות, בתוך סערת המהפכה הגדולה הזו, כיצד עומדת לצמוח ממנה הופעה חדשה של התעוררות. צריכים מבט מיוחד, עמוק וחודר, שרואה את הדברים לעומקם. מורנו ורבנו הרב זצ"ל ראה כבר לפני מאה שנה בדיוק, כשהגיע לארץ (בכ"ח באייר תרס"ד), את האור והחושך משמשים בערבוביא. נראה היה שהכול מסובך, אבל האור הגדול הלך והתנוצץ, וגם כעת האור והחושך משמשים בערבוביא, האורות גדולים מאוד וגם החושך, המבוכות גדולות, כי "זה לעומת זה עשה האלוקים" ומבלבלים את דעתם של חלקים לא קטנים מהציבור וביניהם גם אנשי תורה, אך אנחנו כתלמידי בית הרב יודעים לראות את האור המציץ המנצנץ והולך, המאיר מתוך המהלך המסובך והמבולבל כביכול.
הנה בדורנו קם דור חדש. דור של בני תורה תלמידי חכמים בריאים ברוחם ואידיאליסטיים, מסורים ונאמנים לתורה, לאומה ולארץ. הם לומדים את התורה לשמה, בגדלות, מתוך גדולת השעה ומתוך גדולת המקום הקדוש. אין להם מסורת שמחייבת אותם ללמוד בישיבה כל החיים, ומבחירה חופשית הם הולכים ועוסקים בתורה מתוך שאיפה לתיקון כללי, לא רק לתיקון עצמי אישי ולא רק לתיקון הסביבה והעם אלא לתיקונו של העולם כולו, ואין לך תורה לשמה גדולה מזו. דור זה יודע שהדרך לתיקון השלם הוא על ידי גאולתם של ישראל. דור זה לא רק מצפה לגאולה שתבוא אלא גם רואה אותה הולכת ומופיעה ומתמלא גדולה על ידה. זו תורה שבאה לא מתוך לחץ חברתי אלא מתוך חפץ פנימי, במידה מסוימת אפילו נגד הזרם. דור זה זכה לבחירה עמוקה של רצון לעסוק בתורה, תורה בגדלות, מתוך חופש ובריאות, תורה שכוללת את כל צדדיה של התורה, אמונה, הלכה ואגדה. הרוח הפנימית, הנשמה של התורה ונשמתה של האומה הולכות ומתגלות ומרוממות אותו, ונעשה רֵעַ, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ונהנים ממנו עצה ותושיה, בינה וגבורה ונותנת לו מלכות וממשלה (אבות ו, א).
להתנחל בלבבות
בימים האחרונים פגשו תלמידי הישיבה את 'עמך בית ישראל' בבתיהם (לפני משאל מתפקדי הליכוד שקדם לעקירת ישובי גוש קטיף וצפון השומרון, בהם הכריעו רוב המתפקדים כנגד התכנית), והתברר שמתחת להסתכלות השטחית והרדודה יש לבבות יהודיים מלאים ברגש יהודי, באהבת ישראל, באהבת ארץ ישראל ובאהבת התורה. הגילוי הזה הוא גילוי חשוב מאוד בשבילנו, והקשר הזה שנוצר בינינו לבין ציבור גדול של אנשי עמל ועבודה הוא התחלה של מהלך חדש. כך גלגל ריבונו של עולם את הדברים, שהם נעשים תחת הכרח וההכרח הוא כוח עצום שמגלה הופעות חדשות. התנחלנו בארץ ישראל, ושנים רבות טענו כלפינו שאנחנו צריכים להתנחל גם בלבבות. עתה נוצרה ההזדמנות והלבבות פתוחים, זוהי שעת כושר שאנחנו צריכים להמשיך אותה הלאה. עתה מתברר שהציבור האמוני, כל בעלי ההשקפה הזו, הוא ציבור עם עוצמות ויכולות גדולות, הוא ציבור עם כוח בעל השפעה עצומה, ואם הוא יתגייס בכל כוחותיו הוא יכול לעשות מהפכה חיובית בעם. התגלית הזו מתגלה לנו דרך הכורח, דרך אילוץ, בסיוע ראש ממשלתנו.
ריבונו של עולם מעמיד אותנו בפני אתגרים גדולים. הקב"ה אינו מעמיד אדם בניסיון שאינו יכול לעמוד בו, ואם האתגרים גדולים כנראה ריבונו של עולם יודע שאנחנו יכולים לעמוד בהם, וודאי שהוא גם רוצה שנעמוד בהם. האתגרים מלמדים אותנו שיש במעמקי הנפש שלנו כוחות גדולים ועצומים, ובמיוחד בדור הזה, דור הגאולה. דורות על גבי דורות זלזלו בנו הגויים "למה יאמרו בגוים איה אלוהיכם" (תהלים קטו, ב), הם אמרו לנו 'איפה הוא, הנה תראו, הוא עזב אתכם', ולנו לא היה פתחון פה. היהודים אמרו 'עוד תראו', אבל זה לא היה משכנע. וכעת ריבונו של עולם מתגלה, הוא החל לגאול אותנו, ויש לנו אמירה ברורה כנגד הגויים - הנה הקב"ה גואל אותנו. זהו קידוש ד' גדול מאוד. המציאות הזו נותנת לנו כוחות עצומים להתמודד עם כל הקשיים שאנו עומדים בפניהם, כי עתה ריבונו של עולם לא מתגלה רק בסתר ובצורה נבואית אלא בצורה גלויה. הזוהר (פרשת ויצא, קמט, א) מסביר שהקב"ה התגלה אל יחזקאל בחוץ לארץ כדי שידעו שהקב"ה לא עזב אותם. באים חכמים ואומרים שמה שראתה שפחה על הים לא ראה יחזקאל, ואני מסביר את הדברים כפשוטם. יחזקאל ראה שד' לא עזב את ישראל, אבל אנחנו עדיין בגלות, זהו הסתר פנים מסוים. על הים אפילו השפחות ראו את ריבונו של עולם גואל אותנו בפועל, לא הייתה רק נבואה והבטחה שאנחנו מאמינים בה באמונה שלמה, אלא ראו את ההתגשמות שלה, ההופעה במציאות. ראו שבמציאות הקב"ה מופיע ומראה שהוא בוחר בעמו ישראל. גם היום אנחנו חוזרים ורואים שהקב"ה משיב אותנו לארצנו אל מול כל ההתנגדויות של העמים, אל מול כל ההפרעות הוא מוליך אותנו בדרכינו, וכל הזמן אנחנו מתקדמים. הקשיים הם עצומים, נדרש מאתנו לעמוד מול התנגדויות של מדינות רבות ועמים רבים, ומול חולשות שהבאנו מהגלות, ואנחנו עומדים בכל זה ומתגברים. הרב צבי יהודה לימד אותנו שכבשה בן שבעים זאבים אינו מצב של מסכנות, אלא הוא מצב של מסכנות לשבעים הזאבים, שלא מצליחים להתמודד עם הכבשה האחת, אבל לכבשה עצמה זהו נס גדול מאוד, כי היא מתמודדת ומחזיקה מעמד מול שבעים זאבים. כך גם היום יש שבעים זאבים שעומדים כנגד עם ישראל והם לא מצליחים, יש כאן הופעה אלוקית נפלאה, ולא רק שהם לא מצליחים אלא שכל הזמן אנחנו מתקדמים.
מתוך הסיעתא דשמיא שמתגלה בדור הזה אנחנו מקבלים עוצמות חדשות להתמודד עם כל הקשיים והאתגרים. אנחנו מודים לריבונו של עולם על העבר ומתפללים על העתיד, שנזכה להמשך גאולתנו ופדות נפשנו, לבניין בית המקדש, לבניין ירושלים, להשלמת קיבוץ הגלויות ולהופעת התורה בכל שלמותה "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והיתה לד' המלוכה" (עובדיה א, כא), "והיה ד' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד" (זכריה יד, ט).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
