ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- חיוב ההודאה על נס
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"זה היום עשה ד' נגילה ונשמחה בו". אנו חוגגים היום מלאות שישים שנה למדינה. "הודו לד' כי טוב כי לעולם חסדו". ההודאה אינה רק על העבר וההווה אלא גם על העתיד, "כי לעולם חסדו", כי החסד שריבונו של עולם עושה הוא נצחי, כל חסד הוא לעולם.
כך השמחה הגדולה על תקומת המדינה גם היא על עצם הטובה בהווה - על היציאה משעבוד לחרות, מארצות הניכר לארץ הקודש, וגם ובעיקר על כל העתיד הגדול העומד לצמוח מתקומת המדינה. כמו השמחה על לידת ילד שהיא על עצם החיים המתחדשים. למרות שהילד הזה עדיין לא יודע לעשות כלום, רק לאכול ולפלוט וצריך כל הזמן לטפל בו, השמחה היא על העתיד והתקווה היא שהילד הזה יגדל ויפרח ויהיה חכם ונבון וישמח לב אלוקים ואנשים. כך שמחתנו על תקומת המדינה, על הלידה המבטיחה את העתיד הגדול של עם ישראל שיהיה לנס וירומם את כל העולם לעבודת ד'. וכעת שמלאו שישים למדינה, ובחיי עם שישים שנה הם כשש שנים בחיי היחיד, אפילו פחות מזה, ומדינת ישראל כבר כמעט לא תלויה במדינות אחרות אלא היא הולכת ונעשית עומדת ברשות עצמה - הכלכלה מתפתחת בקצב מואץ, הדולר יורד והשקל יציב, אפשר לומר שהילד בן שש, כבר מגיע לחינוך, הוא כבר קיבל חוגים המכינים אותו לבית הספר והפתיחות ללימוד התורה מתרבה. ובמדינה כיום יש תשעים אלף לומדי תורה שתורתם אומנותם. ומי שמסתכל בעיניים הרואות למרחוק רואה את העתיד הגדול המקווה מתקרב ובא.
חז"ל אומרים: "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה" (תענית ל, ב). אפשר להבין שכוונת דברי חז"ל הם שלאדם המתאבל על ירושלים מגיע שכר, ומכיוון שהוא הצטער על חורבן ירושלים הוא זוכה ורואה בשמחתה, אך אפשר להסביר שדברי חז"ל הם לא מתכוונים לשכר אלא לתוצאה טבעית. מי שמרגיש את חסרונה של ירושלים שמח כשירושלים נבנית, ומי שלא מרגיש את החיסרון וחושב שאפשר להסתדר גם בלי ירושלים וארץ ישראל, ואומר: אלפיים שנה היינו בלי ארץ ישראל ועדיין למדנו ועסקנו בתורה ולכן נסתדר גם הלאה בלי ארץ ישראל, מי שלא מרגיש את חסרונה של ארץ ישראל, לא שמח גם כשהקב"ה נותן לנו את ארץ ישראל. מי שעומד בצד ומתנכר לכל השאיפה לחזור לארץ ישראל מסיבות כאלה ואחרות, ולא משנה מה הן, מי שלא מרגיש שותף בכל התהליך הזה, אי אפשר לצפות שהוא ישמח, הוא לא ציפה לשוב לארץ והארץ לא הייתה חסרה לו, הוא חשב שהתהליך של החזרה לארץ הוא חיצוני ושטחי גם אם הוא קשור לארץ ישראל שהיא ארץ הקודש. זה דבר טבעי, מי שלא מבין לא יכול לשמוח. לעומת זאת, מי שהבין את גדולת ארץ ישראל ומעלתה, מי שהבין שבכל מהלך שמקרב אותנו לארץ ישראל יש צדדים גדולים של קדושה, אדם כזה יתמלא שמחה בזמן שהקב"ה מסייע בידינו בזמן שהתהליך יגיע לסופו ונקבל עצמאות. מי ששמח על תקומת המדינה שמח גם על הצלחותיה מכאן ולהבא, על כל שלב ושלב שמתקדמים ומצליחים הוא שמח. מי שעומד בצד ומסויג מסיבות כאלו ואחרות, לא ירגיש שום שמחה מיוחדת בכל ההתפתחות של קיבוץ הגלויות, הוא לא ירגיש את ההתקדמות של יישוב ארץ ישראל. מי שזוכה להתאבל על ירושלים, מי שמרגיש את החיסרון של הפיזור והחיסרון בגלות כשאין את ארץ ישראל, מי שמבין את ערכה וגדולתה של ארץ ישראל, הוא ישמח. ככל שהוא מבין יותר הוא ישמח שמחה גדולה יותר.
מורי ורבותי, המדינה אינה שייכת לראש הממשלה וגם לא לשרים ולחברי הכנסת. המדינה אינה של הבג"צ והשב"כ המטכ"ל והמפכ"ל, הפרקליטות והתקשורת. המדינה היא של עם ישראל, ועם ישראל הוא של ריבונו של עולם. ממשלה באה וממשלה הולכת והמדינה ממשיכה, ומי ששייך יותר לריבונו של עולם יש לו חלק יותר גדול במדינה. ריבונו של עולם הוא "הממליך מלכים ולו המלוכה", "פלגי מים לב מלך ביד ד' על כל אשר יחפוץ יטנו" (משלי כא, א). ריבונו של עולם הוא המנהל את עולמו והוא המכוון את עמו במיוחד, ואם יש תקופה שריבונו של עולם ממנה מלכים שתפקידם לבנות את החול כדי שיהיה בסיס לקודש, נראה בכך את פועל ד' לטובה, וכדרכם של בנאים שלא מעניין אותם שום דבר חוץ מאשר עבודתם, והם מסוגלים לקלקל ולהזיק לסביבה, אך אין ברירה, כך עובדים הבנאים ואי אפשר לבנות בלעדיהם. בשעה שהבנאי עובד הוא "בעל הבית" ואין כניסה לזרים, אך הבניין בסופו של דבר ישרת את בעליו האמתיים, וגם אם בשעת עבודתם הם לא מרשים אפילו לבעל הבית להיכנס ולראות ולהתערב בעבודה, זה לא משנה, כי הבעלים שמחים שהבית נבנה בשבילם.
המאזן הכללי
כאשר מתבוננים במציאות שיש בה צדדים טובים וצדדים לא טובים, כמו בעסקים כאשר עסק אחד הצליח ועשה רווחים הרבה ועסק שני של אותו אדם הפסיד, יש לעשות מאזן כללי ואם הרווח עולה על ההפסד זו הצלחה. וכך כאן בעניינו. אם יש רווח בתחום אחד והפסד בתחום אחר, הסדר הוא להודות על הטובה ולהצטער על החיסרון, כמו שמת קרוב ומוריש ירושה מברכים שתי ברכות, על הטובה ועל הרעה (ברכות נט, ב), ואין הצער מבטל את ההודאה.
כאשר הקמנו את ערוץ 7, בשלבים הראשונים היו הרבה תקלות טכניות ואחרות, ואלו שעמדו מן הצד ולא היו שותפים לעשייה ביקרו אותנו ואמרו: זה לא רדיו, יש הרבה תקלות, יש שעות שלא שומעים כלל, יש מקומות שלא שומעים וגם התוכן והצורה לא מושלמים. ואנחנו שהקמנו את הרדיו שמחנו מאוד. אמנם יש תקלות ויש שעות שהרדיו דומם אך לפני שהיה ערוץ 7 לא שמעו בכלל תוכן כזה ועכשיו שומעים חלק גדול מהזמן, האם זה לא משמח? אמנם כמה פעמים הושמע שיר או נאמרו דברים שעדיף לא להשמיעם, אך בסך הכל בתשעים ושמונה אחוז מהזמן נאמרים דברים טובים משמחי לב אנשים ואלוקים. זו דוגמה לשמחה שצריכה להיות על הקמת המדינה. אמנם ישנם הרבה תקלות וחסרונות אבל לעומת מה שהיה קודם מצבו של עם ישראל, הרי הקמת המדינה עשתה שינוי עצום לטובה.
למה הם המנהיגים?
אנו חוגגים היום גם מלאות שלושים לישוב בית אל. אם נסקור את ההתמודדויות שעברנו, אפשר לומר שכמעט לא עברה שנה שלא התמודדנו עם צרות וקשיים. "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם", אך במבט השלם המקיף באנו לכאן שש עשרה משפחות לפני שלושים שנה וכעת גדלנו פי שישים. ואם נדון לפי נפשות גדלנו פי מאה. הישוב פורח מלא תורה ועבודת ד', מספינות הדגל המובילות את ההתיישבות בשומרון וביהודה. ועל זה אנו מודים ועל זה אנו משבחים את ד' אלוקינו.
יש שואלים מדוע דרכם של רשעים צלחה, למה הם זכו להיות המנהיגים - לשאלה זו התייחס כבר ירמיהו הנביא (יב, א-ב): "צדיק אתה ד' כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך: מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בוגדי בגד, נטעתם גם שורשו ילכו גם עשו פרי". ומה תשובת ד' – שהרשעים מקבלים שכר כה גדול על מעשה טוב שעשו, ואם זהו שכרם של הרשעים קל וחומר כמה גדול הוא שכרם של הצדיקים (סנהדרין צו, א וראה ילקוט שמואל, רמז קכו). לאמור, לא צריך לקבל חלישות הדעת כשרואים את הצלחתם של רשעים אלא אדרבה שמחה גדולה כי מבינים כמה תהיה גדולה הצלחת הצדיקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
