(יח. 10- עד יט: 9+)

חלק א – כל באי עולם עוברים לפני כבני מרון

מעביר אותנו אחד אחד -

1. כמו אמרנא – כבשים,
2. כמו מעלות בית מרון,
3. מלשון מרות (כמו חיילים שיוצאים למלחמה).
4. באלול בשביל תשרי, בהנחה שאלול תמיד חסר.
5. למה לא יוצאים על תמוז וטבת? כי התעניות לא היו חובה בזמן המשנה -

ובכל זאת – בסקירה אחת ("היוצר יחד לבם").

חלק ב – על שישה חודשים השלוחים יוצאים

"כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים..." (זכריה ח, יט).

                                כשאין שלום (מקדש) ויש שמד – צום,
                                כשיש שלום (מקדש) – יו"ט

                                באמצע – תלוי ברצון.

           אך ב9 באב כן כי הוכפלו בו הצרות (+ חרב הבית (תוס')).

(יח: רבע עליון)

חלק ג – פירוט הצומות

צום הרביעי (תמוז) הובקעה העיר (בבית ראשון ב-ט בתמוז, בבית שני בט"ז).

צום החמישי – 9 באב.

צום השביעי – צום גדליה.

צום העשירי – טבת:

            ר"ע – 10 בטבת – התחלת המצור (לא סדר כרונולוגי, רק סדר החודשים).

            ר"ש – 5 בטבת – שהשמועה על החורבן הגיעה לבבל (לפי הסדר הכרונולוגי).

(יח: שליש תחתון)

מובא אגב הפסוק על הצומות:

חלק ד – מגילת תענית

האם בחורבן בטלה מגילת תענית?

רב – בטלה (כמו שימי הצום חוזרים להיות צומות),

רי"ח – לא בטלה.

קושיות על רב שאמר שהגילה בטלה –

1. ר"א ור' יהושע התנגדו לתענית בחנוכה גם אחרי החורבן.

תשובה – חנוכה זה יוצא דופן כי –

1. יש לו מצוות חנוכה (דחייה – יכלו לבטל גם את המצווה!)
2. הנס שלו (וממילא המצווה) התפרסם כבר ולא רצו לבטל.
3. כתוב במגילת תענית שלא יתענו בג' בתשרי, כי שמחו שביטלו את הזכרת שם שמיים בשטרות, וזה היה לכאורה אחרי החורבן.

תשובה – זה היה לפני.

[הסבר ההו"א - קשה לומר שהיה לפני, כי לפני ממילא לא מתענים בג' תשרי שזה היו"ט של צום גדליה.

תשובה – הוסיפו את ג' בתשרי כדי להוסיך שגם ב-ב' תשרי לא יצומו.

            קשה - והרי ממילא היה אסור כי זה אחרי ר"ח ולפני יו"ט של צום גדליה?

תשובה – אחרי ולפני ימים מהתורה ומדברי קבלה מותר להתענות, כי לא צריכים חיזוק].

1. כתוב במגילת תענית שבכ"ח באדר יהודה בן שמוע ביטל גזירה, והרי הוא תלמיד של ר"מ שהיה אחרי החורבן.

תשובה – אכן זה קשה על רב, אך זה מחלוקת תנאים –

            ר"מ – לא בטלה (רי"ח)

            רי"ס – בטלה (רב)

ולגבי כ"ח באדר, החת"ם סופר מתרץ שימים שלא קשורים כלל למקדש לא בטלו והוסיפו גם אחרי החורבן.

להלכה – בטלה, מלבד חנוכה ופורים.