ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה אָמַר יִפְתָּח לֹא לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת אֶרֶץ מוֹאָב וְאֶת אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן: כִּי בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר ... וַיִּתֵּן ה' אלוקי יִשְׂרָאֵל אֶת סִיחוֹן וְאֶת כָּל עַמּוֹ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּם וַיִּירַשׁ יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל אֶרֶץ הָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַהִיא:... וְעַתָּה ה' אלוקי יִשְׂרָאֵל הוֹרִישׁ אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּירָשֶׁנּוּ: הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יוֹרִישְׁךָ כְּמוֹשׁ אלוקיךָ אוֹתוֹ תִירָשׁ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' אלוקינוּ מִפָּנֵינוּ אוֹתוֹ נִירָשׁ: וְעַתָּה הֲטוֹב טוֹב אַתָּה מִבָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב הֲרוֹב רָב עִם יִשְׂרָאֵל אִם נִלְחֹם נִלְחַם בָּם: בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל יְדֵי אַרְנוֹן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וּמַדּוּעַ לֹא הִצַּלְתֶּם בָּעֵת הַהִיא" (שופטים י"א טו-כו).
יש שרצו להביא מכאן ראיה פשוטה כי יפתח הגלעדי חי ופעל כשלש מאות שנה לאחר יציאת מצרים.
ננסה להציע היום פירוש אחר לדברים.
בפרשתנו מספר משה רבנו על ההתנחלות של שנים וחצי השבטים בעבר הירדן המזרחי. ראובן וגד ביקשו נחלה דווקא שם כפי שהתבאר בסוף ספר במדבר. גם מבחינה רוחנית ברור מדוע דווקא שבטים אלה נחלו בעבר הירדן. ההסבר כנראה הוא, כיוון שראובן הוא "בכור שנדחה" הוא "גורר" עמו את בכור שפחת אמו-לאה, גד ושניהם נדחים לעבר הירדן.
הסבר זה יכול להסביר גם, מדוע נדחה שבט מנשה לעבר הירדן, מכיוון שמנשה גם הוא "בכור שנדחה". אפרים בנו הקטן של יוסף זוכה להתברך תחת ידו הימנית של יעקב (עיין בראשית מ"ח). אפרים תופס את המקום הראשון גם בברכה שזכתה לדורות לכינוי "ברכת הבנים": "וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אלוקים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה" (שם,שם כ). מאז הפך אפרים להיות המנהיג על חשבונו של מנשה.
נשאלת השאלה מה גרם לדחיית מנשה ומדוע רק מחצית מן השבט נדחה. (הראיה שגם מראש, מנשה נדחה רק למחצה היא מכך שגם בזמן שכול ידיו של יעקב, ממשיך מנשה לעמוד ליד רגלו הימנית של סבו). כדי לענות על כך נעיין בפסוק מספר דברי הימים "בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה יָלְדָה אֶת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד" (דברי הימים א ז' יד). בפשטות למנשה היו שתי נשים הראשונה איננה נזכרת במפורש וממנה נולד אשריאל והשנייה הייתה פילגש ארמיה. ההסבר לכך נעוץ כנראה בכך שמנשה וצאצאיו יצאו מכוחו של פרעה למסעות כיבוש לכיוון ארץ ישראל ובמסגרת פעילות צבאית-דיפלומטית זו נשא מנשה את הפילגש הארמיה. כנראה שתופעה מסוג זה ש"נסיכים" מצאצאי יעקב נשאו להם "נסיכות" נכריות כדי לחזק את מעמדם רמוזה גם בפסוק הבא, העוסק בבכורו של חצרון בכורו של פרץ בן יהודה "וַתְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת לִירַחְמְאֵל וּשְׁמָהּ עֲטָרָה הִיא אֵם אוֹנָם" (שם, ב' כו). חז"ל על פסוק זה מסבירים כי ירחמאל נדחה מבכורתו בעקבות חתונה זו (עיין ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ג). הפעילות של צאצאי מנשה בגלעד רמוזה גם בפרשתנו "יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (דברים ג' יד). מה פשר הביטוי עד היום הזה? בכל התנ"ך משמעותו היא עד ליום בו נכתבו הדברים. אם הכוונה לימי משה רבנו אין לכך כל משמעות. אלא שעל כורחנו צריך לומר כי הכוונה אכן ממש לבניו של מנשה בזמן שיוסף אביו היה המשנה למלך מצרים.
לפי זה כל התמיהות הוסרו.
א. מנשה נדחה כמו ירחמאל בגלל החתונה עם הפילגש הארמיה
ב. רק צאצאיה של הפילגש הארמיה נדחו
ג. צאצאי מנשה כבשו שטחים באזור הגלעד וישבו בהם עוד בימי יוסף
ד. משה רבנו בהתחשב בכך נתן לחצי שבט מנשה נחלה באזורים אלה.
לפי כל זה אין להוכיח מנאומו של יפתח, כמה זמן אחר יציאת מצרים יפתח נלחם במלך בני עמון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
