ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- אליבא דהלכתא ברכות
__________________________________________________________________________________________________________
ב. עיין בתוספות ד"ה 'לק"ש כותיקין'.
1. תוספות הבין בהוא-אמינא שלו שאביי פסק שחובה לומר ק"ש כותיקין, לפני הנץ. אין לק"ש זמן אחר. ומשום כך הקשה שבשתי גמרות אחרות למדנו שני זמנים אחרים לק"ש. ציין את הגמרות האלו –
______________________________________________
2. לכן מסיק התוספות שבאמת זמן ק"ש מתחיל ב __________ ומסתיים ב____________ וק"ש כותיקין היא רק _____________.
3. בהמשך מקשה התוספות מגמרא מפורסמת ביומא דף לז עמוד ב, על הילני המלכה שעשתה נברשת של זהב. מה קושייתו וכיצד מתרץ אותה?
_________________________________________________________________________________________
[האם אתה מקבל את התירוץ של תוספות בסבבה. או שיש לך קצת קווץ' בלב?]
ג. התוספות אצלנו הוא חלקי. הוא מביא שיטה אחת כדי ליישב את הסוגיות בברכות והסוגיה ביומא. לעומת זאת, בתוספות במסכת יומא הובאה השיטה הנ"ל בשם ר"י, ושיטה נוספת בשם ר"ת:
ורבינו תם פירש דזמן קריאת שמע הוי אחר הנץ החמה. כמתניתין דהכא. וכרבי שמעון. והוותיקין היו ממהרין שלא כדין קודם הנץ החמה בשביל חובת התפלה כדי לסמוך גאולה לתפלה שתהא עם שמש... וקשה, דמצותה עם הנץ החמה משמע דזה עיקר מצות ק"ש. עוד קשה לומר שלא יהא הלכה כאביי דהוא בתראה. מיהו רבינו תם פירש דאביי נמי הכי סבירא ליה, והא דקאמר לק"ש כוותיקין סימנא בעלמא, כלומר סמוך להנץ כוותיקין, ולא כוותיקין לגמרי, דאילו וותיקין מקדימין ואנו מאחרין אחר הנץ. ועוד הביא ראיה מפרק שני דמגילה (דף כ.) וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד הנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר אלמא דבר שזמנו ביום מצותו אחר הנץ.
1. מה שתי הראיות של רבינו תם במסכת יומא לכך שזמן ק"ש מתחיל אחרי הנץ, והותיקין בעצם עושים שלא כדין?
_____________________________________________________________________________________________________
2. איך ר"ת מסתדר עם אביי במסכת ברכות?
______________________________________________________________________
ד. השיטה השלישית בראשונים בנוגע לזמן ק"ש בכלל ולותיקין בפרט היא שיטת רבנו יונה:
הנה למדנו שיש בזמן התחלת ק"ש שני זמנים לדברי הכל. הראשון אחר שעלה עמוד השחר בדיעבד כגון בשעת הדחק והשנית זמן קריאתה לכתחלה והוא משיראה את חבירו ברחוק ארבע אמות ויכירנו. וכמו כן יש שני זמנים בסוף הזמן, אחד לכתחלה ואחד בדיעבד, ואפילו לותיקין, האחד לכתחלה והוא עד שתנץ החמה, והשנית בדיעבד והוא עד ג' שעות כר' יהושע.
וראיה לדבר דאין זמנה לכתחלה אלא עד הנץ החמה בלבד מדתנן בפרק מי שמתו (ד' כב ב) ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא אלמא משמע דמש"ה הצריכוהו לקרות במים כדי שלא תעבור זמנה ואם איתא דזמנה לכתחלה אחר הנץ החמה למה הצריכו אותו לקרותה במים.
סכם את שלושת השיטות עליהם למדנו לגבי זמן ק"ש של שחרית ומהות הותיקין:
ר"י –
___________________________________________________________________________________________________
ר"ת –
_________________________________________________________________________________________________
ר' יונה –
_______________________________________________________________________________________________
ה. כאיזו שיטה פסק הרמב"ם (הלכות ק"ש א, יא)?
______________________________________________________________
ואי זה הוא זמנה ביום מצותה שיתחיל לקרות קודם הנץ החמה כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה, ושיעור זה כמו [עישור] שעה קודם שתעלה השמש ואם איחר וקרא קריאת שמע אחר שתעלה השמש יצא ידי חובתו שעונתה עד סוף ט שלש שעות ביום למי שעבר ואיחר.
ו. כאיזה שיטה פסק מרן השולחן ערוך (נח, א)?
___________________________________________________________________
"זמן קריאת שמע של שחרית משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת, ברחוק ד' אמות, ויכירנו. ונמשך זמנה עד סוף ג' שעות, שהוא רביע היום. ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה. ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה מאד".
[למעיינים התותחים: נסו לחשוב מדוע השמיט השו"ע ולא פסק את המשנה בברכות כב עמוד ב]
ז. ל'תפילת כותיקין' יש שני מרכיבים, קריאת שמע לפני הנץ, ושמונה עשרה אחרי הנץ.
והשאלה היא מה העיקר? איפה ה'הידור מצוה' של אנשי הותיקין (=רש"י: אנשים ענווים ומחבבין מצוה), בקריאת שמע שלפני או בשמונה עשרה שאחרי ?
הנטייה הבסיסית שלנו היא שה'נקודה' של ותיקין זה רגעי השקט בהם מתחילים תפילה בלחש כשהחמה זורחת, אך הנצי"ב טוען שהעיקר הוא הקריאת שמע שלפני הנץ!
1. הבא ראיה לאחד משני צדדי השאחה מדברי רש"י אצלנו בדף ט והסבר ראייתך.
____________________________________________________________________________________________________
2. הבא ראיה לאחד הצדדים מדיוק בגמרא בדף כו: 'מצוותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום'.
____________________________________________________________________________________________________
3. הבא ראיה מדיוק בדברי השאילתות דרב אחאי גאון: 'ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'.
____________________________________________________________________________________________________
4. הבא ראיה מדברי התוספתא הבאים:
'אמר רבי יהודה, פעם אחת הייתי מהלך אחר רבי עקיבא ואחר רבי אלעזר בן עזריה, הגיע זמן קריאת שמע, כמדומה אני שנתיאשו מלקרות אלא שעוסקין בצרכי ציבור, קריתי ושניתי ואחר כך התחילו הן וכבר נראתה חמה על ראש ההרים'.
_______________________________________________________________________________________________________
ט. הנפקא מינה למעשה בשאלה בסעיף הקודם היא ביהודי שפקח את עיניו בבוקר חמש דקות לפני הנץ החמה. אין לו מספיק זמן להתארגן ולהתפלל שמונה עשרה עם הנץ, אך לומר כעת רק קריאת שמע לפני הנץ הוא יכול. האם יש עניין שיעשה כך?
ראה את פסק שולחן-ערוך-הרב בסימן נח סעיף ד, והסבר לפי איזה צד בשאלה הוא מסתדר:
ויש אומרים שגם משום חובת קריאת שמע היו מקדימין לקרותה קודם נץ החמה לפי שלכתחלה יש לקרותה בשעה שהוא שעת קימה לרוב בני אדם כמו שנתבאר ועד נץ החמה קמים רוב בני אדם שאין ישנים אחר נץ החמה אלא בני מלכים וכיוצא בהם לפיכך מי שאינו יכול לכוין לעשות כוותיקין אי אפשר לו לסמוך גאולה לתפלה לכתחלה אלא א"כ יוכל לכוין שיקרא לפחות פרשה ראשונה קודם נץ החמה... והעיקר כסברא הראשונה ואעפ"כ נכון לחוש לסברא האחרונה ולקרא לפחות פרשה ראשונה קודם נץ החמה אף על פי שעדיין לא לבש ציצית ותפילין
____________________________________________________________________________________________________
י. מי שמגיע לתפילה לפני זמנה ואומר את מה שכתוב בסידור לפני 'הודו' רואה שיש שם קריאת שמע. מדוע?
1. ענה לפי הטור סימן מו':
לפיכך אנחנו חייבים להודות לך ולשבחך ולפארך... וליתן שבח והודיה לשמך אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו אשרינו שאנו משכימין ומעריבין ערב ובוקר בכל יום פעמים ואומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ורבינו יהודה החסיד היה רגיל לומר אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. והיה מכוין לצאת בו י"ח ק"ש משום שפעמים כשעושין קרובץ מתעכבים מק"ש עד אחר זמנה ואמר שהיה יוצא בזה כדאיתא בברכות שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד זו היא קריאת שמע של רבי יהודה הנשיא
__________________________________________________________________________________________________________
2. וענה לפי הבית יוסף שם:
ועכשיו נהגו העולם לומר פסוק ראשון של קריאת שמע כרבי יהודה הנשיא, משום דקריאת שמע בציבור הוי אחר הנץ החמה, ולכך קורין אותו פסוק קודם, שמא שעת קריאת אותו פסוק יהיה קודם הנץ החמה
__________________________________________________________________________________________________________
3. מה הראיה שיש מדברי הבית יוסף לאחד מצדדי השאלה בסעיף ח?
__________________________________________________________________________________________________________
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
