ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
המשנה האחרונה במסכת ראש השנה והגמרא שאחריה (דף לג עמוד ב) עוסקת באופן קיום מצות שופר - כמה תקיעות תוקעים וכיצד נשמעות התקיעות (תקיעה פשוטה שברים ותרועה).
בגמרא אין דיון מה מהות המצווה - לשמוע את קול תקיעת השופר או לתקוע בשופר. במאמר זה נסקור את מחלוקת הראשונים בהבנת מהות המצוה, ונדון האם יש קשר בין טעמי המצוה לאופן שבו מקיימים את המצוה.
יש לציין שמהות המצוה באה לידי ביטוי במטבע הברכה על המצווה - האם מברכים לשמוע קול שופר או על תקיעת שופר.
שיטת הרמב"ם
הרמב"ם (ספר המצוות מצוה קע) כותב "והמצוה הק"ע היא שצונו לשמוע קול שופר ביום ראשון מתשרי ". מדויק מלשון הרמב"ם שלדעתו המצווה אינה לתקוע בשופר אלא לשמוע את קול תקיעת השופר.
בתשובה (שו"ת הרמב"ם סימן קמב) מבאר הרמב"ם שאילו המצווה הייתה לתקוע בשופר, כל אחד היה מחויב לתקוע בשופר בעצמו. כשם שאדם לא יכול להניח תפילין בשביל חבירו, או לשבת בסוכה בשביל חבירו, כך הוא לא יכול לעשות את מעשה התקיעה בשביל חבירו. הרמב"ם מגדיר את המצוה בסיום התשובה - " ואין אנו תוקעין, אלא כדי לשמוע ".
שיטת רבינו תם
הרא"ש (מסכת ראש השנה פרק ד סימן י ) כותב "ור"ת כתב שיש לברך על תקיעת שופר משום דעשייתה היא גמר מצותה." כפי שציינו, הברכה מעידה על מהות המצווה. על פי הרא"ש בשם רבינו תם המצווה היא לתקוע בשופר ולכן צריך לברך "על תקיעת שופר".
כעת צריך לבאר כיצד יסתדר רבינו תם עם שאלת ברמב"ם, כיצד בעל התוקע יכול לתקוע בשביל אחרים, בזמן שאי אפשר לבצע מעשי מצוות בשביל אחרים (להניח תפילין לאחר, לשבת בשביל השני בסוכה).
הקשר בין טעמי המצוה לאופן קיום המצוה
הגר"ש פישר (בית ישי סימן ל) קושר בין מחלוקת רבינו תם והרמב"ם לבין הטעמים של תקיעת שופר.
טעם ראשון : תקיעת השופר מעוררת לשוב בתשובה. הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ג הלכה ד) כותב: "אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם... הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה". לפי הרמב"ם, תקיעת השופר באה לעורר את האדם לתשובה. הטעם מתאים לשיטת הרמב"ם במהות המצווה, האדם מצווה לשמוע את קול השופר כדי שהוא יזדעזע וישפר את מעשיו.
טעם שני: בתלמוד ירושלמי (מסכת תענית פרק ב דף סה) כתוב: "אמר רבי יעקב דרומיא ולמה תוקעין בקרנות לומר חשבינו כאילו גועים כבהמה לפניך". לפי הירושלמי, התקיעה היא תפילה לקב"ה שיזכרנו לטובה. קול השופר הפשוט הוא פניה אל הקב"ה בלי דיבור ברור אלא בקול זעקה או בכי שלא מתבטא במילים. ניתן לומר שטעם זה מתאים לשיטת רבינו תם , המצוה היא לתקוע, לבצע את מעשה התפילה. לא רק לשמוע את קול השופר, אלא שכל אדם יתקע בעצמו.
אולם לפי הסבר זה גדלה הקושיה, מדוע אדם יוצא ידי חובה בתקיעת חבירו, הרי אם התקיעה היא כתפילה כל אחד צריך להתפלל בעצמו.
ישוב שיטת רבינו תם
כדי להסביר את שיטת רבינו תם יש להקדים הלכה מהלכות תפילה. בתפילה, יש דין של שומע כעונה. גם מי ששמע אחר מתפלל ולא התפלל בעצמו נחשב כאילו התפלל (הדין קיים במצוות נוספות שקשורות לדיבור כמו מקרא מגילה וספירת העומר). לכן, אם לפי רבינו תם התקיעות הם כמו תפילה לקב"ה, יש את הדין של שומע כעונה, וגם מי ששמע את קול השופר נחשב לו כאילו תקע בעצמו.
סיכום
ישנה מחלוקת ראשונים מה מהות מצוות תקיעת שופר. לפי הרמב"ם המצווה היא לשמוע את קול השופר. לפי רבינו תם המצווה היא לתקוע בשופר. ניתן להסביר את מחלוקתם לפי הטעם של המצוה. לפי הרמב"ם תקיעת השופר באה לעורר את האדם לשוב בתשובה, לכן הוא צריך לשמוע את הקול ולהתעורר לתשובה. לפי רבינו תם ,תקיעת השופר היא כמו תפילה לקב"ה, לכן צריך לתקוע בשופר, בעצם להתפלל. לפי טעמו של רבינו תם מובן איך אדם אחד יכול לבצע את מעשה התקיעה בשביל חבריו, כשם שאדם יכול להוציא את חברו בתפילה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








