ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
"בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט *, וְגָרִים * בָּהּ" (דברי הימים א טז, יט) – קֶשֶׁר הַקֹּדֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל עִם אַרְצוֹ הַקְּדוֹשָׁה אֵינוֹ דּוֹמֶה לְקֶשֶׁר טִבְעִי*, שֶׁכָּל עַם וְלָשׁוֹן מִתְקַשֵּׁר עַל יָדוֹ אֶל אַרְצוֹ.
הַקֶּשֶׁר הַטִּבְעִי הוּא מִתְפַּתֵּחַ רַק בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב, עַל יְדֵי הֲמוֹן מְאֹרָעוֹת, עַל יְדֵי עַם רַב וְעָצוּם שֶׁמִּתְכַּנֵּס יַחַד לָדוּר בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ בְּתוֹר יְשִׁיבַת קֶבַע, וְאָז מַתְחִילָה אֵיזוֹ חִבָּה הִסְתּוֹרִית, הַבָּאָה מִתּוֹךְ הִתְרַגְּלוּת, לְפַעֵם* בְּלִבְבוֹת הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, וְקֶשֶׁר רוּחָנִי מִתְהַוֶּה בֵּין הָעָם וְהָאָרֶץ.
מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַקֶּשֶׁר הָאֱלֹהִי מִמְּקוֹר הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנִּתְקַשְּׁרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ חֶמְדָּה, שֶׁהִתְחִיל הַחוֹתָם* הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה לִהְיוֹת מַבְלִיט בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר, וּבִזְמַן קָצָר וְתָכוּף, יַחַד עִם הוֹפִיעָם בָּאָרֶץ, וְעוֹד קֹדֶם לִכְנִיסָתָם, עַל יְדֵי הַהֶעָרָה הָאֱלֹהִית* הָעֶלְיוֹנָה, וּבִהְיוֹתָם יוֹשְׁבִים בְּתוֹכָהּ לֹא יְשִׁיבָה קְבוּעָה כִּי אִם בְּתוֹר גֵּרִים, שֶׁשּׁוּם דָּבָר שֶׁיְּסוֹדוֹ בַּטֶּבַע* לֹא עָזַר לַקֶּשֶׁר הַזֶּה•, שֶׁהוֹפִיעַ בְּתוֹר יְצִירָה אֱלֹהִית, בִּדְבַר ד' וּבְרִית קָדְשׁוֹ, בְּחֹק שְׁבוּעַת עוֹלָם, אֲשֶׁר הוּא אָמַר וַיֶּהִי.
בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט, וְגָרִים בָּהּ.
(עולת ראיה א עמ' רג)
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
32 - ארץ ישראל חלק א'
33 - ארץ ישראל חלק ב'
34 - ארץ ישראל חלק ג'
טען עוד
מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט – האבות ובניהם היו מועטים בשעה שישבו בארץ ישראל. וְגָרִים – בישיבה ארעית. לְקֶשֶׁר טִבְעִי – קשר כל אומה לארצה. כל עם אוהב את ארצו. לְפַעֵם – לזרום, להתפתח. הַחוֹתָם – קביעה אלוהית נצחית. הַהֶעָרָה הָאֱלֹהִית – לאברהם אבינו "לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול". (בראשית יב, א-ב). שֶׁשּׁוּם דָּבָר שֶׁיְּסוֹדוֹ בַּטֶּבַע – גורם טבעי.
ביאורים
הקשר בין כל עם לארצו משקף את הייעוד והגורל של העם. רוב העמים נועדו כדי לפתח את עולם הטבע ולשכלל אותו. הארץ של כל עם מסמנת לו את המסגרת שבו הוא נמצא, כדי שהוא יוכל להתארגן ולפעול ביחד. לכן היווצרות הקשר בין העמים השונים לבין הארצות שלהם היה מקרי. בהתחלה הם חיפשו מקום רק כדי לגור בו, ועם הזמן הם יתרגלו אליו והוא מצא חן בעיניהם, עד שהם הרגישו קשורים אליו באופן מיוחד. אבל אם הם לא היו מתיישבים שם מלכתחילה, הם לא היו מרגישים שום שייכות לארץ הזו.
לעומתם, לעם ישראל יש ייעוד רוחני: להביא את דבר ה' לעולם כדי לרומם אותו. ארץ ישראל מעוצבת בדיוק מירבי למטרה זו, והיא 'תפורה' על המידות של עם ישראל. לכן הקשר בין עם ישראל לארצו לא נוצר בדיעבד, רק לאחר שהוא בחר לשבת בה. עוד בשלב שעם ישראל עדיין לא היה קיים, אלא רק האבות המייסדים שלו, כבר אז נוצרה ברית ביניהם. גם כשהאבות לא היו אזרחים של ממש בארץ ישראל אלא רק גרים ותושבים זמניים, הם כבר נקשרו אליה לנצח נצחים. שום סיבה טבעית לא סייעה לקשר הזה להתרחש, כי הקשר הזה הוא לא טבעי אלא אלוהי.
הרחבות
•סיבוכים בחיי האומה
שּׁוּם דָּבָר שֶׁיְּסוֹדוֹ בַּטֶּבַע לֹא עָזַר לַקֶּשֶׁר הַזֶּה. הרב קוק מסביר שהקשר שנוצר בין עם ישראל לארץ ישראל הוא אלוהי מתחילתו ועד סופו, הטבע לא הועיל ליצירת הקשר, ולפעמים הוא אפילו הקשה. כך אנו מוצאים את האבות סובלים חרפת רעב שגורמת להם לעזוב את הארץ.
הרב צבי יהודה , בשיחותיו, הסביר שהקשיים של עם ישראל בארץ נוצרים מההתנגשות שבין החומר לרוח, בין הקשר האלוהי לקשר הטבעי: "פגישת הרוחני והחומרי היא מלאה סיבוכים... התורה היא המדריכה בתוך כל הסיבוכים" [בראשית עמ' 249, לפרשת ויגש]. הקשר שהתהווה בין ארץ ישראל לעם ישראל הוא יחיד במינו, הוא כולו אלוהי. מהסיבה הזאת החומר מרגיש חסר, "מקופח", וזה גרם לו לנסות "למרוד" כנגד הרוח. זהו מקור כל הצרות שבאו על יושבי הארץ.
הרב צבי יהודה מסביר במקום אחר, שלמלחמה הזו יש גם צד חיובי: "מתוך ריבוי הסיבוכים שבכל הדורות כולם עד הדור האחרון, מתגלה הגילוי הגדול של "גוי אחד בארץ" [שמואל ב, ז, כג]. לריבוי הסיבוכים יש צד שלילי אבל יש גם צד חיובי: הבלטת הספציפיות של כל צד . בסוף מתגלה שכל כוונת הסיבוכים האלה הייתה לגלות ריבוי הגוונים, ריבוי השפע. אוצרות מתגלים ב"גוי אחד בארץ", על ידי תלמידי חכמים שמרבים שלום בעולם. באחרית הימים יתגלה שיא השלום, שיא גדלות התורה על ידי המשיח שבא לעשות שלום. אבל עד אז צריכה להתגלות החשיבות של כל אחד" [בראשית עמ' 269, לפרשת ויצא]. מאבק מביא של כל צד להדגיש את עצמו. דבר זה גורם לכך שנבחין בייחוד ובטוב שיש בכל צד.
שאלות לדיון
הקשר בין ישראל לארצם נוצר באופן מיוחד. מה ניתן ללמוד מכך לגבי הקשר של ישראל לארצם בזמן הגלות?
האם יש קשר בין גוי לארצו? האם נכון שגוי ימסור את נפשו על מולדתו? האם לקנאות לאומית בין הגויים יש ערך מוסרי?
לברכה והצלחה למ.ל. בן ה.פ. הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
