ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שלושת הנערים החטופים
א. טוב ונכון להשתמש בסקוטצ' נפרד לחלבי ולבשרי. אמנם מעיקר הדין יש מקום להקל בזה.
א. שימוש בסקוטצ' אחד לכלים חלביים ובשריים
בשימוש באותו סקוטצ' לבשרי וחלבי יש שתי חששות:
1. שמא בולע הסקוטצ' טעם מן השאריות שעל הכלים.
2. שמא נשאר על הסקוטצ' שאריות שנדבקו בו מן הכלים.
אמנם, יש כמה סיבות להקל בזה.
ראשית, בדרך כלל לא שוטפים כלים במים חמים בשיעור 'יד סולדת'. שנית, ייתכן והטעם נפגם על ידי סבון הכלים. ועוד, שאפילו אם נבלע טעם, מכיון שאין שוטפים את הכלים הבשריים והחלביים יחד אלא בזה אחר זה ויש בזה נ"ט בר נ"ט.
למעשה - ודאי שטוב ונכון לייחד סקוטצ' נפרד לבשרי וסקוטצ' נפרד לחלבי. אמנם מעיקר הדין הראשל"צ הגר"י יוסף הקל בזה, אך ציין שטוב ונכון להחמיר בזה מחמת שיש כמה חששות1.
ב. סיכום מושגים בדיני בשר בחלב
בשעה טובה סיימנו ללמוד את הלכות בשר בחלב במסגרת ההלכה שבועית. כסיכום לנושא גדול זה נזכיר בקצרה כמה מושגים מרכזיים בהלכות אלו:
א. נ"ט בר נ"ט
ההלכה קובעת שבדיני בשר בחלב 'טעם כעיקר' מן התורה. כלומר טעמו של הבשר וטעמו של החלב אסורים בבישול עם המין הנגדי מדאורייתא.
אמנם זהו דווקא ב'טעם ראשון'- כלומר הטעם שיוצא מן הבשר עצמו או מן החלב עצמו. אך טעם שיצא מהבשר ונבלע בכלי, לכשיצא מן הכלי הרי הוא טעם שני ואינו אוסר מן התורה. זהו נ"ט בר נ"ט- 'נותן טעם בר נותן טעם'.
הראשונים חלוקים האם על מנת להתיר טעם בשר באכילה עם חלב (או להיפך) צריך שהטעם יהיה שני או שיהיה שלישי. כמו כן נחלקו האם כשיש היתר הוא לכתחלה או רק בדיעבד.
ב. נותן טעם פגם
חז"ל למדו מן הפסוק "לא תאכלו כל נבלה לגר תתננה" שרק דבר שראוי לגר (גוי- גר תושב) קרוי נבלה, לכן אוכל שטעמו נפגם ואינו ראוי לאכילת אדם אינו קרוי נבלה.
ויש בזה שני דינים- אם הפגם הוא במאכל עצמו הרי הוא אסור באכילה אך אינו אוסר תערובתו. אולם אם הפגם הוא בטעם (כגון שנבלע טעם בכלי ועברו על הכלי 24 שעות ללא שימוש) הטעם אינו אסור מהתורה, אך חכמים גזרו לא לבשל בכלי כזה לכתחילה על מנת שא יבואו לבשל בכלי בן יומו.
ג. חריף
ישנם מאכלים בהם אין היתר 'נ"ט בר נ"ט' ולא היתר 'נותן טעם לפגם'.
בראשונים מובאים שני הסברים לחומרה זו. האחד, שלדבר חריף יש כח לבלוע על ידי חיתוך בסכין מהשמנונית הקרושה על פני הסכין. השני, שלדבר החריף יש כח להפוך את הטעם הנבלע בו לטעם משובח ומשמעותי.
ד. דרך בישול אסרה תורה
איסור אכילה והנאה מ'בשר בחלב' מהתורה חל רק באופן בו בישל את הבשר והחלב יחד (דבר האסור מצד עצמו גם ללא אכילה או הנאה).
אולם, אם לא בישל אלא מלח בשר וחלב יחד, או שכבשן יחד - הרי הם מותרים באכילה מדאורייתא ואינם אסורים אלא מדרבנן ובהנאה מותרים לגמרי.
ה. חתיכה נעשית נבלה
כאשר נבלע חלב בחתיכת בשר ואותה חתיכה התערבה בחתיכות בשר אחרות, על מנת לבטלה ולהתיר את התערובת יש לשער ששים כנגד החתיכה ולא נגד החלב הבלוע הבא. דין זה נכון אפילו במקרה בו נפלה רק טיפת חלב על חתיכת בשר ובאותה חתיכה לא היה ששים כנגדה. הסיבה לחומרה זו היא שבשר וחלב כשהם בנפרד כל אחד מהם מותר אולם כאשר הם מתחברים כל אחד מהם נהיה אסור עצמי. לכן חתיכת הבשר נהפכה לאיסור וצריך לבטל אותה ולא את הבלוע בה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
