ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"אנו אובדי עצות", אמר, "אבל אתה באת למועד הנכון, קחהו אליך ויודע הנני שתחזירנו לנו בריא". במבוכה שמע יששכר בער את דבריו. מעולם לא עשה דבר מעין זה ומעולם לא הרגיש בקרבו כוחות בלתי שכיחים. אבל שמע בקול רבו, לקח את הילד, הניחו שוב בעריסה והיה מנענע אותה, ובשעת מעשה שפך את נפשו לפני השם. כעבור שעה יצא הילד מכלל סכנה.
עולם הפוך עולה מתוך הסיפור. התלמיד, הצעיר חסר הניסיון, פועל את מה שהרבי הזקן אינו יכול לפעול. היפוך זה מתבטא לכל אורך הסיפור: ר' יששכר בער הולך אל רבו. הוא עולה על הר, וקול הבכי נשמע מלמטה. התלמיד נמצא למעלה ואילו הבכי מבית רבו מגיע מלמטה. הבדלי הגבהים הגיאוגרפיים מסמלים הבדלי מעמדות רוחניים. התלמיד הצעיר נמצא בראש ההר, בעוד השבר, הבכי והצעקה באים ממרגלות ההר, מבית רבו.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
17 - החוטא המסתתר
18 - לרדת אל העם
19 - בין ארץ לשמים
טען עוד
הרבי נמצא במצב של בכי, אובד עצות. אדם בתוך הכאב וצרה איננו מסוגל לעזור לעצמו. התלמיד בא מבחוץ, והוא מסוגל לאסוף את עצמו ולהתפלל כפי שצריך להתפלל. הרבי חש בדבר, ומפקיד את התפילה על בנו בידיו של תלמידו הצעיר. יש כאן מעין מעמד של הסמכה, שבו הרבי הזקן מסביר לתלמידו הצעיר כי הגיע הזמן לקחת את האחריות על כתפיו. כעת הוא זה שצריך להתפלל בעד אחרים.
הירידה של התלמיד מן ההר לבית הרבי מקבלת כאן משמעות חסידית עמוקה: כשחטא ישראל בחטא העגל פונה הקב"ה אל משה ואומר לו: "לך רד כי שחת עמך". החסידות דרשה מן הצדיקים לרדת אל העם. להיות קשוב לצרותיו, להתייחס לבעיות הקטנות שמראש ההר נשמעות לעתים חסרות ערך.
בסיפורנו, התלמיד יורד מן ההר, ורבו, היהודי הקדוש, אומר: "באת למועד הנכון". הנה כי כן, הגיע הזמן להתגלות. הגיע הזמן לפעול ישועה בתפילה, לעזור לאחרים מתוך הבנה וראייה של מצוקתם.
כאן עושה ר' יששכר בער את פעולת החניכה שלו כצדיק פועל ישועות. הוא מתפלל והילד מבריא. עלינו לשים לב לדרך שבה נולדת התפילה הזו: ר' יששכר בער איננו מבין מה רבו רוצה ממנו; הוא איננו רבי. מעולם לא חש שיש לו יכולת לרפא חולים, ואם כן מה רוצה ממנו הרבי?! יחד עם זאת, חזקה עליו מצוות הרבי להושיע את הילד.
מכאן ואילך הוא פועל בצורה הטבעית והבסיסית ביותר שיכול אדם לפעול: הוא מניח את התינוק בעריסה ומנענע אותה, ובשעת מעשה שופך את שיחו לפני ה'. ר' יששכר בער יורד מן ההר. הוא חש את כאבו של התינוק. הוא חש את כאבה של המשפחה כולה, של רבו היהודי הקדוש מפשיסחה. מתוך תחושות אמיתיות ופשוטות אלו הוא שופך את תפילתו לפני קונו.
התפילה אינה צריכה בהכרח להיות תפילה בכוונות גדולות. גם תפילה מתוך תחושה אמיתית של צער יכולה להושיע. ואכן, התפילה הפשוטה הזו פעלה את פעולתה. מעמד החניכה, שבו מתוודע ר' יששכר בער עצמו לכוחותיו לעזור לאנשים אחרים, הסתיים.
חותם פעולה זו מלווה את ר' יששכר בער מראדושיץ בכל הליכותיו. כפי הידוע לנו היה ר' יששכר בער בעל מופת שאוזנו קשובה כל ימיו לצרותיהם של ישראל, ומתוך כך פעל עבורם ישועות.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
