ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כט. במשנה עד ל. ברבע העליון)
ארבע פרשיות של חודש אדר
שקלים – לפני ר"ח אדר
כאן בדרך כלל יש הפסקה
זכור – לפני פורים
פרה – אחרי פורים
החודש – לפני ר"ח ניסן
א. הקדמה –
A. מה משתנה באותן פרשיות?
המשנה אומרת שאחרי ד' הפרשיות "חוזרין לכסדרן". מה בדיוק השתנה מהסדר?
ר' אמי – במקום הפרשה קוראים את הפרשייה.
ר' ירמיה – הפרשה רגילה, ורק משנים את המפטיר וההפטרה.
ב. פרשת שקלים
A. הזמן: דווקא לפני אדר, כי במשנה בשקלים - "באחד באדר משמיעים על השקלים", וקריאת הפרשייה היא חלק (או זכר) מאותה השמעה.
למה דווקא באדר?
ר' טבי - "זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (במדבר כח, יד) -
a. רש"י ביומא (סה:) – יש לחדש את הקרבנות מתרומה חדשה, בראש חודש.
b. דווקא בניסן, גזירה שווה ל"החודש הזה לכם ראש חודשים".
c. את ההשמעה עושים 30 יום לפני כן.
לרבנן שעוסקים בהלכות החג 30 יום לפני – מובן,
וגם לרשב"ג שרק שבועיים לפני – גם כאן זה שבועיים לפני זה שבט"ו באדר העמידו שולחנים בערים כדי לגבות את השקלים (רמב"ם) או לפרוט כסף כדי שיהיה לאנשים שקלים (רש"י, רא"ש).
(כט: שורה רחבה 1)
B. מה קוראים?
| רב – | שמואל – | |
| סברא | אמנם לא מוזכרים שם השקלים, אך כאמור ר' טבי דרש משם (פסוק יד) שצריך להביא שקלים בשביל הקרבנות, לכן זה כן מדבר על השקלים! | מפורש שם עניין מחצית השקל, |
| קושיות על רב: 1. כשראש חודש אדר חל בשבת, המשנה אמרה שקוראים בו את פרשיית שקלים | קשה - תשובה: | מובן - מוציאים |
| 2. למה מפטירים ב"יהוידע הכהן" שבו מסופר על יהואש המלך ויהוידע הכהן שמשפצים את המקדש. | קשה, | מובן, |
| 3. ברייתא שעוסקת במצב שבו פרשת שקלים יוצאת סמוך לפרשייה שאותה קוראים. | קשה, תשובה – הברייתא עוסקת בארץ ישראל, שם החלוקה היא תלת שנתית. | מובן, |
| ראיה מברייתא | ברייתא מפורשת כשמואל. |
C. נספח – עוד שתי מימרות של ר' יצחק נפחא –
א. בשבת ר"ח טבת גם מוציאים שלושה ספרי תורה.
מה הצריכותא לומר גם לגבי טבת וגם לגבי אדר?
- לגבי אדר יש צריכותא – כדי שנדע שסובר כשמואל ולא כרב.
- לגבי טבת אכן אין צריכותא – והוא באמת לא אמר את זה, אלא אמרו את זה על בסיס מה שאמר באדר.
ב. ר"ח טבת שחל בחול קוראים את של חנוכה ושל ר"ח, מה קוראים ראשון?
רי"צ נפחא (רבה, וכן ההלכה) – קודם ר"ח ואז חנוכה
ר"ח העיקר, תדיר ושאינו תדיר,
רב דימי מחיפה (ורב יוסף) – קודם חנוכה ואז ר"ח
חנוכה העיקר, שהרי ר"ח גרם לכך שיש עלייה רביעית.
D. לפי שיטת שמואל, איך קוראים את שקלים בפרשות הבאות:
[תזכורת – סדר הפרשיות: תצוה, כי תישא, ויקהל].
1. חל שקלים בפרשת תצוה(אחד לפני כי תישא) -
ר' יצחק נפחא – כרגיל: ששה בפרשת השבוע, והאחרון את כי תישא
אביי – זה בעיה, כי זה נראה כאילו פשוט המשיך את הפרשה לתוך כי תישא,
לכן כדי שיהיה ניכר, קוראים ששה את תצוה + שקלים, והאחרון שוב את שקלים.
קשה על רי"צ – חל לפניה או אחריה – כופלים אותה, לכאורה הכוונה שקוראים פעמיים.
תשובה – הכוונה שקוראים שבוע אחרי שבוע.
2. חל שקלים בפרשת חל כי תישא -
אביי (וברייתא) – כרגיל – קוראים שישה עד הסוף, והאחרון קורא את ההתחלה לשקלים.
ר' יצחק נפחא – לא פעמיים, אלא הראשון מתחיל אחרי הפרשייה של שקלים.
דוחה אביי – זה (נראה כ)קריאה למפרע.
[1] בדף כג. ראינו מחלוקת האם המפטיר הוא ה7 או ה8, כאן הגמרא סוברת שהוא ה7.
מגילה גדרי אנוס במצוות - גדרי החיוב של קריאת המגילה
מסכת מגילה: דפים ב' ע"א, יז' ע"א, יח' ע"א, יט' ע"ב
רבנים בבית המדרש
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
