ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
מעשה בהוריו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, שעלו לארצנו הקדושה. באותם ימים, מעטים היו העולים לארץ, והספינה בה הפליגו מלאה הייתה בצליינים רוסים נוצרים, שבאו לארץ 'להשתטח' על הפגר השוכן בכנסיית הקבר שלהם.
במהלך הנסיעה שאלה אחת הזקנות הרוסיות את אם הראי"ה – אמרי לי גבירתי, אנו נוסעים לארץ הקודש לפגוש את האלוהים שלנו, אבל לשם מה אתם היהודים נוסעים לשם?
ענתה לה אם הראי"ה – 'אתם נוסעים לפגוש אלוהים מתים, ואילו אנו נוסעים לפגוש אלוקים חיים'.
זהו עניינה של ארץ ישראל, שבה האדם יכול לפגוש את האלוקים בחיי היום יום. "אתהלך לפני ה' בארצות החיים – זו ארץ ישראל... ששכינתו שם... וערי ארץ ישראל הם ארצות החיים, ונקראת ארץ ישראל – חיים" (רד"ק תהילים קטז, ט).
עניין זה מתגלה בפרשתינו, עת הברכות והקללות על עבודת האלוקים, עוסקות כולן בחיי העולם הזה. השכר אינו שכר רוחני בעולם הבא, כי אם שכר גשמי בעולם הזה – "ברוך פרי בטנך ופרי בהמתך... יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך...". וכמובן, שכר זה מתקבל במלואו רק בארץ ישראל, שהרי האדמה והשפע זו אדמת הארץ, וגם בגלות בוודאי האויבים לא נסים מפנינו, וכפי שכתוב במפורש – "וברכך בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך".
המפגש עם אלוקים חיים בארץ ישראל, נותן נקודת מבט אחרת גם על תשובת אלול. תשובת אלול הופכת לתשובה לחיים, וכך כינה הראי"ה את "אוצר התשובה – אוצר החיים הנפלא". (אכן, לא לחינם אמרו גדולי החסידות על 'חי באלול', יום הולדת שני המאורות הגדולים - הבעל שם טוב ובעל התניא, שזהו היום שהכניס חיות לאלול. בכך רצו לבטא שיש דרך מיוחדת של תשובה, שהיא תשובה לחיים).
ידוע מה שאמרו הקדמונים 'אלול' – ראשי תיבות: 'אני לדודי ודודי לי'. לכאורה, אמירה זו תמוהה היא – הקשר בינינו ובין הקב"ה מתואר באופנים שונים. אנו אומרים – אבינו מלכנו, בכך אנו מדברים על קשר של קירבה כבן לאב, או קשר מרוחק ומתבטל כעבדים לאב. והנה, דווקא באלול, אנו מתארים את הקשר בינינו לקב"ה כקשר בין דוד ורעיה, איש ואישה. זהו קשר שמבטא את שיא הקירבה והאהבה. ולכאורה – אלול, זמן הפשפוש בחטאים ובכישלונות נותן לנו טעם של ריחוק ויראה ולא טעם של קירבה ואהבה?
הפיתרון נעוץ בתשובה לחיים. הקשר בין איש ואישה יוצר חיים חדשים. זהו מקור החיים. גם תשובת אלול משיבה אותנו באהבה גדולה למקור החיים. באים ראשי התיבות הללו ומלמדים אותנו, שהתשובה בעיקרה איננה בחיפוש הפגמים והכישלונות, כי אם באמונה גדולה בכך שחיי האדם הם טובים ביסודם, וכל הכישלונות והנפילות חיצוניים לו, ובתשובתו הוא חוזר אל חייו הטובים והאמתיים.
היצר הרע מתאמץ להפנות את זרקור התשובה אל החטאים והנפילות. כך הוא מקווה לייאש את האדם, ולגרום לו ליפול עוד יותר. כך הוא גם מקווה שהאדם לא ישוב בתשובה, שהרי אם התשובה קשורה בתודעת האדם לחשיבה שלילית על עצמו, האדם יעדיף לברוח ממנה.
לעומת זאת, התשובה המלאה באמונה בטוב שבחיים, ממלאת את האדם באומץ ובביטחון בתיקון, וגורמת לנו לשמוח בתשובה ולהימנע מנפילות נוספות. בשעה שאנו שבים בתשובה, עלינו לשנן לעצמינו שאלוקים אוהב אותנו ואנו אוהבים אותו. שבעומק חיינו אנו שייכים לו והוא שייך לנו (אני לדודי ודודי לי – לשון שייכות). וכל החטאים והריחוק מאלוקים הם אבק חיצוני חולף, ובכוחנו לנקותם ולהסירם. תשובת אלול משולה לאהבת איש ואישה, כי היא מולידה בנו חיים חדשים, חיים של אהבה לה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
