ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
כל הפצועים
פנה רבי יוסף דוב לעשיר ואמר – אתה עריק!
התפלא האיש על הרב, שהרי עוסק הוא בלימוד תורה, וכיצד הרב בא אליו בטרוניה. הסביר לו הרב – בכל צבא יש חיילים בתפקידים שונים. יש טייסים ויש תותחנים, יש טבחים ויש אנשי חימוש, כל אחד ותפקידו. כל התפקידים חשובים ובלעדיהם הצבא לא יוכל להילחם.
אם אחד החיילים יחליט, שהמשימה הנוכחית שלו לא חשובה, ועל דעת עצמו יבצע משימה אחרת, ישפטו אותו כעריק. לדוגמא – אם אחד החימושניקים יחליט להיות קרבי, לנטוש את תיקון הכלים, ולהצטרף כטנקיסט לקרב, יחסרו בהמשך כלים לקרב.
כך אתה, סיים הרב, תפקידך כעת לשבת ליד קופת הכפרות ולחלק צדקה לעניים, ולא לנטוש את תפקידך וללכת ללמוד תורה.
איש איש ומשימת חייו. יתר על כן – המפגש של כל יהודי עם הקב"ה מגיע דרך עבודת ה' הייחודית לו. בתחילת תפילת שמונה עשרה, אנו אומרים: 'אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב', והרי יש רק אלוקים אחד? אלא שלכל אחד מהם התגלה ה' באופן המתאים לעבודת ה' הייחודית שלו.
יותר מזה – לכל אדם יש תקופות שונות בחייו, שעות שונות בחייו, ולכל זמן וזמן עבודת ה' הייחודית לו. לדוגמא – לכל חג מצווה משלו, בראש השנה פוגשים את ה' בתקיעת שופר, בחנוכה בהדלקת הנר וכדומה. וכך אמרו חז"ל – " זמן תפילה לחוד, וזמן תורה לחוד", וכן - "בכל דרכיך דעהו, זו פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה", ופירש זאת הראי"ה קוק זצ"ל (מוסר אביך עמ' כה) – "צריך לבקש את הקב"ה בתוך הדרכים שהוא מתנהג בהם. כשהוא עוסק בתפילה אז יבקש את הקב"ה בהבנת ענייני התפילה וכוונה רצויה... ולא יבקש את הידיעה בשעה ההיא בעניינים אחרים, כי כיוון שהוא עוסק בעבודה זו - הקב"ה כביכול שורה מצדו בזו העבודה דווקא ובה ימצאנה ולא במקום אחר... וכשהוא עוסק בתורה ידע שימצא את הקב"ה בהיותו מעמיק ומעיין להבין דבר על בוריו..וכן בכל הדברים שעושה...".
עניין זה שופך אור חדש על נקודה תמוהה בפרשתינו. הפרשה נפתחת בהתגלות ה' בכבודו ובעצמו, "וירא אליו ה'", אך התגלות זו נקטעת לטובת התגלות המלאכים ובשורת לידת יצחק. חז"ל (שבת קכז) כבר מרגישים בתמיהה זו ומתרצים – "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה".
אולם בסיום הפרשייה, כאברהם מלווה את המלאכים לשלחם, אנו מגלים שהתגלות ה' לאברהם לא באמת נקטעה – "ואברהם הולך עימם לשלחם... ואברהם עודנו עומד לפני ה'", הולך או עומד? ומי המתגלה לאברהם – ה' או המלאכים?
מספר כיוונים נאמרו בתירוץ העניין. לרמב"ם (מורה נבוכים ב, מב) באמת הכל פרשייה אחת, התגלות ה' היא התגלות המלאכים, והכל במראה הנבואה. על כך מקשה הרמב"ן ומוכיח שהתגלות המלאכים אינה כהתגלות ה', והיא במדרגה נמוכה יותר.
מרש"י עולה שאלו התגלויות שונות, ואכן התגלות ה' נקטעת, ואברהם אף פונה בבקשה שימתין לו, וה' אכן המתין לו, ובעצם היה צריך להיות כתוב – "וה' עודנו עומד לפני אברהם", אלא שאין זה דרך כבוד כלפי מעלה, לכן תיקן הכתוב ללשון אחרת.
ואולי, בלי להכניס את ראשנו בין ההרים הגבוהים, אפשר להוסיף נקודה דרשנית המביאה לנו מסר חשוב, ומחברת בין דרכי התירוץ השונים. מידתו המיוחדת של אברהם היא מידת החסד והכנסת האורחים. ה' מתגלה לאברהם דרך מידת החסד, לכן כאשר אברהם מפסיק את הקבלת פני השכינה לשם הכנסת אורחים, באמת אין זה הפסק. זהו המשך המפגש שלו עם ה', ואף בשעה שהוא הולך עימם לשלחם – הרי עודנו עומד לפני ה'.
אדרבה, דווקא ברגעים אלו של התגלות ה', מתגלה גם עבודת ה' המיוחדת שלו. ואכן תוך כדי הדברים – מציין הכתוב שה' מגלה לאברהם על הפיכת סדום, כי ידעתיו למען יצווה את בניו... לעשות צדקה ומשפט...", כוחו המיוחד בצדקה וחסד.
ואף אנו נלמד תדיר לחפש את ה' בדרך עבודת ה' המיוחדת לנו, להעריך איש את משימת רעהו, ולחנך את ילדינו בדרך המיוחדת להם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
