ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
במה גדול אברהם מאותם עובדי אלילים אשר "ההתמכרות העמוקה שלהם לעבודה זרה ניצחה גם את רחמי הורים ותשם את האכזריות על בנים ובנות למידה קבועה בעבודת המולך" (הראי"ה קוק, איגרות ראי"ה, ב, איגרת שעט, עמ' מג)?
שאלה נוספת, שמופנית הפעם כלפי הקב"ה, בלשונו של ר' יוסף אבן כספי: "כיצד יצוונו הא ל לעשות תועבה כזאת?".
ועוד שאלה: התקשורת בין ה' לאברהם הייתה פתוחה וגלויה (ראו למשל בפרק ט"ו את תגובות אברהם על הבטחת הזרע שנשנית אך לא מתקיימת ועל הבטחת הארץ שאינה חד-משמעית, וראו בפרק י"ז את תגובת אברהם על הבטחה הנראית כבלתי סבירה, ובעיקר הסנגוריה האמיצה והעיקשת שלו על אנשי סדום), והנה מצוּוה אברהם לשחוט את בנו ואינו אומר ולו מילת הסתייגות אחת?!
תשובות שונות ניתנו לשאלות אלה, ונתמקד בתשובת המדרש המובאת ברש"י: "אחר הדברים האלה – אחר דבריו של שטן, שהיה מקטרג ואומר (להקב"ה): מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד" (רש"י לבראשית כב, א). לכאורה טענת השטן נכונה. זכה אברהם לנס והוליד בן, ואין מילת תודה אחת, שלא לדבר על קורבן תודה, רק "ויעש אברהם משתה גדול ביום היגמל את יצחק". ובכל זאת הפירוש מוזר, וכי הקב"ה מנהל את עולמו לפי גחמותיו של השטן?
מהו שטן? "אמר ריש לקיש: הוא שטן הוא יצר הרע" (ב"ב ט"ז ע"א). עתה נחזור לפירוש רש"י ונתרגם אותם ללשון פסיכולוגיית המעמקים. "אחר הדברים האלה" – אחר דבריו של יצר הרע של אברהם, אחר הרהוריו על עצמו. בפרק הקודם לפרק העקדה מסופר על הצלחה מלאה של אברהם: נולד לו בן משרה, הוא נפטר מבן האמה, כרת ברית שלום עם אנשי הסביבה ויכול כבר להתמסר כולו לייעודו: "ויטע אשל בבאר שבע, ויקרא שם בשם ה' א ל עולם" (בראשית כא, לג). אברהם הגיע ממש אל המנוחה ואל הנחלה, אך דווקא אז הרהורים קשים חובטים בו. ביטחונו האישי בטוהר אמונתו מתערער, והוא מתייסר: האמנם נאמנותי לה' היא שלמה, בלא כל פנייה אישית? ההצלחה הזאת, השכר המופלא הזה, האם אינם מהווים חיץ ביני ובין א לוהיי?
ביניים: משתוקק לניסיון
ואז באה אליו התשובה הא לוהית: אני נותן בך אמון מלא, אתה אינך בטוח באמונתך, ובכן עשה מעשה שיוכיח לך שאתה באמת ירא א לוהים. הרי בעולם האלילי הסובב אותך, הקרבת בן לאליל נחשבת לשיא הנאמנות. עשה גם אתה כמותם, הקרב לי את בנך את יחידך אשר אהבת, את יצחק.
פירושו של רש"י מבוסס על תפיסה מיוחדת של הביטוי "אחר הדברים האלה" – אחר הדיבורים האלה, הדיבורים הפנימיים של אברהם. וכדברי הזוהר (בראשית, לך-לך ע"ז ע"ב): אין אתערותא דלעילא שלא קדמה לה אתערותא דלתתא. אין אדם מובל לעשייה גדולה בלא כל התחשבות ברצונו. אין אדם נדרש למעשה אולטימטיבי בלי שתהיה לו נטייה אישית, מודעת או לא מודעת, להשתתף בעשייה הזאת.
הצדיק האמיתי, המאמין הגדול, מרגיש את עצמו כל העת נתבע על ידי הא לוהים. ביסוד נפשו יש הכנה תמידית להתנסות. הוא פונה כמעט בכמיהה: "בחנני ה' ונסני" (תהילים כו, ב) ואכן "ה' צדיק יבחן" (תהילים יא, ה). אך יש סכנה בעמדה הזאת של הצדיק: בַצורך הבלתי פוסק להפגין את נאמנותו לא לוהיו עלול להתערב רגש נרקיסיסטי – ראה כמה אני מוכן להקריב.
וילך אברהם "ויקח את המאכלת לשחוט את בנו", כלומר לתת לעצמו הוכחה לנאמנותו לה'. באותו רגע באה ההוראה הא לוהית האמיתית: "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה" (בראשית כב, יב). ההוראה הראשונה "העלהו שם לעולה" (בראשית כב, ב) ביטאה למעשה את רצונו של אברהם. ההוראה השנייה "אל תשלח ידך אל הנער" היא המבטאת את רצונו של הא לוהים. אברהם נדרש לוותר על רצונו, ובלשון נופל על לשון – להקריב את רצונו. ואברהם לא שחט! הוא הבין ששחיטת הבן הייתה צורך שלו ולא צורך של הא ל. הציות להוראה "אל תשחט!" הוא הביטוי האמיתי לאמונה בה'.
המשמעות של קיום מצוותו של ה' היא האמונה, ולא ההתלהבות להוכיח לעצמך את אמונתך. גדולתו של אברהם היא לא בכך שהיה מוכן לשחוט, אלא בכך שהוא ויתר על ההזדמנות להיראות כגדול המאמינים ולא שחט. בראייה תת-הכרתית מעמיקה מסתבר שקורבן אדם הוא ביטוי לסיפוק יצר אגואיסטי אפל ולא ביטוי לאמונה צרופה.
מעובד מתוך הספר 'זכר לעולם בריתו', אסופת מאמריו של מו"ר אבי פרופ' אלעזר טויטו זצ"ל, שיצא לאור לאחרונה על ידי מכללת אורות ישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.













