ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
"מה כתיב למעלה מן הענין? פרשת יתרו. מה שהוא מלמד את משה ואתה תחזה מכל העם וגו'. (ענין מינוי הדיינים). ואחר כך, וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ וַיֶּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ, ואחר כך בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. אמר שלמה (משלי, יד, י), לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב זָר. אמר הקדוש ברוך הוא ישראל שהיו משועבדים בטיט ובלבנים במצרים, ויתרו ישב בתוך ביתו השקט ובטח. ובא לראות בשמחת תורה עם בני? לפיכך וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ ואחר כך בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. למה כן? דרש משה קל וחומר, מה מצוה אחת כשבא הקדוש ברוך הוא ליתן מצות הפסח, אמר (שמות, יב, מג), כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ. עכשיו כשהוא בא ליתן את התורה לישראל, יהא יתרו כאן ויראה אותם. לפיכך וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ, ואחר כך בַּחֹדֶשׁ הַשְׁלִישִׁי".
ויש להבין הן התורה היא הוראה כיצד על אדם לנהוג בימי חייו, אם כן מדוע דוקא מי שהשתעבד בחומר ובלבנים זכאי לקבל את התורה. ועוד יש ששאלו, והן ערב רב עלה אתם שגם הם לא השתעבדו בחומר ולבנים, ובכל זאת לא מנע מהם משה מלהיות נוכחים במעמד קבלת התורה. ולא מסתבר לומר שיתרו בא רק להיות נוכח במעמד קבלת התורה אך לא חפץ להיות בכלל העם להתחייב במצות התורה ואילו ערב רב קיבלו עליהם להיות חלק מהעם. כי לפי זה אין עניינו של יתרו דומה לבן נכר הרוצה לאכול פסח. כלומר, שהוא משתתף בפועל בקיום המצוה והתורה מונעת אותו. ואילו החפץ רק לראות בשעה שישראל אוכלים את הפסח, אין איסור בכך. אלא משמע, שיתרו רצה להתגייר ולהיות נוכח במעמד קבלת התורה ומשה רבנו מנעו מכך, לפי שלא השתעבד בחומר ובלבנים במצרים. עוד יש לשאול, הן במשך הדורות ישנם כמה וכמה אנשי תורה שלא השתעבדו בחומר ובלבנים והתורה לא נמנעת מהם. ומדוע דוקא שעת קבלת תורה היא המכריעה בענין זה. והרי מצאנו שאף יתרו התגייר ובניו זכו לקבל את דושנה של ירחו כמבואר בספרי פרשת בהעלתך (לב). כדי שהדבר יובן יש להקדים את הנאמר שם בפסיקתא, לעיל:
"התורה משולשת, האבות משולשים והשבט משולש והחדש משולש. אמר ר' אבין הלוי: מנין שהתורה משולשת, המשולש הזה נוטה שלשה מינין, יין ודבש ופלפלין. יין מנין וכו'. כל מעשה אותו היום משולש. התורה, תורה נביאים וכתובים. ומשה שלישי ביניהם, (אהרן מרים ומשה). והימים שלישי והחודש שלישי ומשה נצפן לשלשה ירחים".
התורה מכילה יין דבש ופלפלין. דבש הוא מתוק ופלפלין חריפים, והיין אמצעי ביניהם ומשנה את טעם שניהם. וכן כל שלשת הדברים המציינים את מתן תורה רומזים הם מצד אחד על שלמות התורה ומאידך שמקבלי התורה אינם יחידים אלא באים מכוח האבות שכל אחד מהם השריש בעם כח אחר בעבודת ה' (כמבואר בעזרת השם בדברנו באריכות בפרשיות בראשית). ללמדך שאין בכוח היחיד לקבל את תורת ד' שהיא אלוקית רוחנית ואינה קשורה לאדם חומרי מעצם הוייתו. אכן שלושת הצדדים נותנים לעם מעמד מיוחד המתעלה מחומריותו של הפרט ולפיכך העם זכאי ויכול לקבל את התורה.
השעבוד של ישראל בחומר ובלבנים בא להחליש את מציאותם החומרית, ועל ידי כך אפשר להם להתרומם לפסגות רוחניות של קבלת התורה מתוך אספקלריא נכונה דבר שאינו ניתן לאדם אחר שחומרו לא צורף ולא זוקק בכור היתוך השעבוד.
יתרו שישב השקט ובטח בביתו אינו מסוגל לראות נכונה מראות אלוקים, ראיה כזו רק תזיק למעמדו הרוחני, באשר אדם עשוי להראות על ידו כעמוד, ועמוד יראה כאדם. דהיינו ראיית מראות אלוקים תראה בעיניו כדבר אחר או הפוך מהכוונה האמיתית אותה כיון בורא עולם להראות. הלוים למרות שלא שועבדו בחומר ולבנים במצרים, שהם משולשים, ומעלתם הרוחנית גדולה עקב כך, ובהיותם חלק מהעם, נקיים מחשש עיוות ראייתם. וכן ערב רב שעלה אתם שהלכו אחר הקדוש ברוך הוא עִם ישראל בארץ לא זרועה והיו מוכנים לחיות בקשיים מרובים כתוצאה מכך, אילולי האמונה שהאמינו בקדוש ברוך הוא. כמו שאומר הנביא ירמיהו (ב, ב): "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". הרצון להסתפח לנחלת ה' זיכה אף את ערב רב להיות ראויים למעמד קבלת התורה. לא כן יתרו שבא אל המדבר לראות בכבודן של ישראל, בהיותם אפופים ענני כבוד אוכלים מן ושותים מבארה של מרים. כאשר התורה כבר ניתנה ועתה עלינו ללומדה ולקיימה, לא רק כל יחיד בישראל כשר לכך, אלא אף הגר הנלוה אל ה' ראוי לכך.
ואכן כפי שביארנו בעזרת השם בפרשת כי תשא. חטא העגל נבע מראיה לא נכונה של אותן מראות אלוקים שראו הערב רב והאחרים, במעמד קבלת התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
