ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
"מה כתיב למעלה מן הענין? פרשת יתרו. מה שהוא מלמד את משה ואתה תחזה מכל העם וגו'. (ענין מינוי הדיינים). ואחר כך, וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ וַיֶּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ, ואחר כך בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. אמר שלמה (משלי, יד, י), לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב זָר. אמר הקדוש ברוך הוא ישראל שהיו משועבדים בטיט ובלבנים במצרים, ויתרו ישב בתוך ביתו השקט ובטח. ובא לראות בשמחת תורה עם בני? לפיכך וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ ואחר כך בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. למה כן? דרש משה קל וחומר, מה מצוה אחת כשבא הקדוש ברוך הוא ליתן מצות הפסח, אמר (שמות, יב, מג), כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ. עכשיו כשהוא בא ליתן את התורה לישראל, יהא יתרו כאן ויראה אותם. לפיכך וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ, ואחר כך בַּחֹדֶשׁ הַשְׁלִישִׁי".
ויש להבין הן התורה היא הוראה כיצד על אדם לנהוג בימי חייו, אם כן מדוע דוקא מי שהשתעבד בחומר ובלבנים זכאי לקבל את התורה. ועוד יש ששאלו, והן ערב רב עלה אתם שגם הם לא השתעבדו בחומר ולבנים, ובכל זאת לא מנע מהם משה מלהיות נוכחים במעמד קבלת התורה. ולא מסתבר לומר שיתרו בא רק להיות נוכח במעמד קבלת התורה אך לא חפץ להיות בכלל העם להתחייב במצות התורה ואילו ערב רב קיבלו עליהם להיות חלק מהעם. כי לפי זה אין עניינו של יתרו דומה לבן נכר הרוצה לאכול פסח. כלומר, שהוא משתתף בפועל בקיום המצוה והתורה מונעת אותו. ואילו החפץ רק לראות בשעה שישראל אוכלים את הפסח, אין איסור בכך. אלא משמע, שיתרו רצה להתגייר ולהיות נוכח במעמד קבלת התורה ומשה רבנו מנעו מכך, לפי שלא השתעבד בחומר ובלבנים במצרים. עוד יש לשאול, הן במשך הדורות ישנם כמה וכמה אנשי תורה שלא השתעבדו בחומר ובלבנים והתורה לא נמנעת מהם. ומדוע דוקא שעת קבלת תורה היא המכריעה בענין זה. והרי מצאנו שאף יתרו התגייר ובניו זכו לקבל את דושנה של ירחו כמבואר בספרי פרשת בהעלתך (לב). כדי שהדבר יובן יש להקדים את הנאמר שם בפסיקתא, לעיל:
"התורה משולשת, האבות משולשים והשבט משולש והחדש משולש. אמר ר' אבין הלוי: מנין שהתורה משולשת, המשולש הזה נוטה שלשה מינין, יין ודבש ופלפלין. יין מנין וכו'. כל מעשה אותו היום משולש. התורה, תורה נביאים וכתובים. ומשה שלישי ביניהם, (אהרן מרים ומשה). והימים שלישי והחודש שלישי ומשה נצפן לשלשה ירחים".
התורה מכילה יין דבש ופלפלין. דבש הוא מתוק ופלפלין חריפים, והיין אמצעי ביניהם ומשנה את טעם שניהם. וכן כל שלשת הדברים המציינים את מתן תורה רומזים הם מצד אחד על שלמות התורה ומאידך שמקבלי התורה אינם יחידים אלא באים מכוח האבות שכל אחד מהם השריש בעם כח אחר בעבודת ה' (כמבואר בעזרת השם בדברנו באריכות בפרשיות בראשית). ללמדך שאין בכוח היחיד לקבל את תורת ד' שהיא אלוקית רוחנית ואינה קשורה לאדם חומרי מעצם הוייתו. אכן שלושת הצדדים נותנים לעם מעמד מיוחד המתעלה מחומריותו של הפרט ולפיכך העם זכאי ויכול לקבל את התורה.
השעבוד של ישראל בחומר ובלבנים בא להחליש את מציאותם החומרית, ועל ידי כך אפשר להם להתרומם לפסגות רוחניות של קבלת התורה מתוך אספקלריא נכונה דבר שאינו ניתן לאדם אחר שחומרו לא צורף ולא זוקק בכור היתוך השעבוד.
יתרו שישב השקט ובטח בביתו אינו מסוגל לראות נכונה מראות אלוקים, ראיה כזו רק תזיק למעמדו הרוחני, באשר אדם עשוי להראות על ידו כעמוד, ועמוד יראה כאדם. דהיינו ראיית מראות אלוקים תראה בעיניו כדבר אחר או הפוך מהכוונה האמיתית אותה כיון בורא עולם להראות. הלוים למרות שלא שועבדו בחומר ולבנים במצרים, שהם משולשים, ומעלתם הרוחנית גדולה עקב כך, ובהיותם חלק מהעם, נקיים מחשש עיוות ראייתם. וכן ערב רב שעלה אתם שהלכו אחר הקדוש ברוך הוא עִם ישראל בארץ לא זרועה והיו מוכנים לחיות בקשיים מרובים כתוצאה מכך, אילולי האמונה שהאמינו בקדוש ברוך הוא. כמו שאומר הנביא ירמיהו (ב, ב): "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". הרצון להסתפח לנחלת ה' זיכה אף את ערב רב להיות ראויים למעמד קבלת התורה. לא כן יתרו שבא אל המדבר לראות בכבודן של ישראל, בהיותם אפופים ענני כבוד אוכלים מן ושותים מבארה של מרים. כאשר התורה כבר ניתנה ועתה עלינו ללומדה ולקיימה, לא רק כל יחיד בישראל כשר לכך, אלא אף הגר הנלוה אל ה' ראוי לכך.
ואכן כפי שביארנו בעזרת השם בפרשת כי תשא. חטא העגל נבע מראיה לא נכונה של אותן מראות אלוקים שראו הערב רב והאחרים, במעמד קבלת התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
