ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
אמר ר' לוי, למה הדבר דומה למלך שהיה לו בנים הרבה והיה אוהב את הקטן יותר מכולן. והיה לו פרדס אחד שהיה אוהבו יותר מכל מה יש לו. אמר המלך, נותן אני פרדס זה שאני אוהבו מכל מה שיש לי, לבני הקטן שאני אוהבו מכל בני. כך, אמר הקדוש ברוך הוא מכל האומות שבראתי איני אוהב אלא לישראל, ומכל מה שבראתי איני אוהב אלא את הדין, שנאמר (תהלים, לז, כח), כִּי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט אמר הקדוש ברוך הוא, נותן אני מה שאהבתי לעם שאני אוהב. הוי שֹׁפְטִים וְשֹׂטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ. אמר הקדוש ברוך הוא, בזכות שאתם משמרים את הדין אני מתגבה. מנין? שנאמר (ישעיה, ה, טז), וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט. ועל ידי שאתם מגביהים אותי בדין אף אני עושה צדקה ומשפט ומשרה קדושתי ביניכם, שנאמר, וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדַשׁ בִּצְדָקָה. ואם תשמרו את שניהם הצדקה והדין, מיד אני גואל אתכם גאולה שלימה, שנאמר (שם, נו, א), כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת.
לכל אומה יש מערכת משפט כי בלעדיה כלל אי אפשר לחיות חיים תקינים, כנאמר באבות (פרק ג משנה ב), הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאילולי מוראה איש את רעהו חיים בלעו. ברם, משפט העמים עשוי להקנות לאזרחיהם רק השקט ובטח עלי אדמות. לא כן משפט התורה. דיני התורה מיישרים האדם ביסודו. ותיקון זה משפיע לא רק על מערכת היחסים שבין אדם לחברו בעולם הזה אלא אף לעולם הבא נשאר הרושם. אומות העולם הם בניו הגדולים של המלך. הם תופשים את רוב העולם, הם בוניו והם מיישביו. ישראל לעומתם אינם אלא נקודה קטנה על פני מפת העולם. מבחינה כמותית ישראל הם קטנים, אין עיקר תפקידם ליישב העולם, אלא לבנות את עצמם לא רק בעולם הזה כי אם לנצח, לעולם הבא. אותם הולם רק משפט התורה. ממילא כאשר ישראל דנים על פי משפטי תורת אמת, הקדוש ברוך הוא מתגבה בעולם ושמו מתקדש ונודע. ומשעה ששמו של הקדוש ברוך הוא מתקדש בא הוא למידת הצדקה ובה מנהיג הוא את יושבי הארץ. או־אז מגיעים ישראל למידה בה לא רק המשפט הצרוף הוא המנחה אותם, אלא משפט בתוספת הצדקה - לפנים משורת הדין - ואז מביא הקדוש ברוך הוא את הגאולה, זוהי השעה בה מגיעים ישראל לשלמותם. וישראל - נמשלו ללבנה, מיעוטה של הלבנה הוא מיעוטם של ישראל בעולם.
אומות העולם מונים לחמה והם משולים לה כי היא עיקר הממשלה בעולם. מאידך הרגלים חלים דווקא כאשר הלבנה במלוא זוהרה, כי ישראל מתגלים בעת ההיא בכל יפעתם. אכן, בראש השנה, כאשר הקדוש ברוך הוא בא לשפוט תבל, זכותם של ישראל היא דווקא בהיותם קטנים בכמות, בזה שעיקר תפקידם בעולם הוא להרבות בקידוש שמו של ה' יתברך ולא כשאר האומות, אלו שתפקידם מתמצה רק ביצור התנאים החומריים לישוב העולם. במובן זה דווקא כיסויה של הלבנה ביום הדין הוא הוא המרומם את קרנם של ישראל. ולכן בראש השנה אנו מתפללים ובכן תן פחדך על כל מה שבראת וגו' ויראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים וגו'. מצד אחד ישראל הם השואפים למלאות עולם במלכות שדי, ומאידך הם אלו שמגשימים מלכות זאת בעולם. לכך מזכה אותנו הקדוש ברוך הוא ביום הדין. בעניין זה יש עוד להוסיף על פי הילקוט - אמור (תרמה):
אמר ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא, משל למה הדבר דומה לבן מלכים שהיה לו דין לפני אביו. אמר לו אביו, אם אתה מבין לזכות לפני בדין מנה לך נוקילוקוס (מליץ) פלוני ואת זוכה בדין. כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בני אם מבקשים אתם לזכות לפני בדין תהיו מזכירין לפני אבותיכם ואתם זוכים בדין. בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. בְּאֶחָד, זה אברהם אבינו. שנאמר (יחזקאל, לג, כד), אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם. זִכְרוֹן תְּרוּעָה, זה יצחק אבינו, שנאמר (בראשית, כב, יג), וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךָ בְּקַרְנָיו. מִקְרָא קֹדֶשׁ, זה יעקב אבינו, שנאמר (ישעיהו, מח, יב), שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי אימתי אתם מזכירין זכות אבותיכם ואתם זוכים לפני בדין? בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.
משמע שאם לא יזכירו זכות אבות לא יזכו בדין, ואם כן יש להבין, אם המדובר הוא בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מדוע שלא יזכו בדין בזכות עצמם? אלא, על כרחך כוונת חכמים שגם כאשר אינם שומרים תורה ומצות, הזכרת האבות תסייע להם לזכות בדין. ואם כן הדבר, יש לשאול, מדוע תועיל הזכרת האבות?
נראה שדברי המדרש נמשכים על הנאמר לעיל שם, אי זה חדש שהוא נכסה ויש בו חג וחגו ביומו, הוי זה תשרי כפי שהסברנו לעיל הלבנה היא רמז לישראל ולכאורה היה צריך הדין להתקיים בזמן שהלבנה במלא זוהרה. על מנת לרמוז על גדלותם של ישראל. אלא, שעריכת המשפט דווקא כאשר הלבנה נכסית לגמרי היא המלמדת שגם כאשר ישראל אינם מפיצים אור כלל ומעלתם כאילו נעלמת גם אז זוכים הם בדין. ולמה? מפני שיש להם אבות גדולים. כלומר, מהותם האמיתית של ישראל היא דרכם של האבות. אברהם המסמל את ההליכה כנגד כל העולם ככל שהדבר קשור לאמונה בה', יצחק, המסמל את מסירות הנפש, את הנכונות למרות הסבך המעכב להקריב עצמו לבורא העולם, ויעקב, מקרא קודש מי שבהוויית חייו היומיומית מקדש עצמו לשמו של הבורא. שורשיות האמונה, שורשיות הדבקות בה', הם נחלתם של ישראל גם כאשר כלפי חוץ אין הדבר ניכר. ממילא כאשר חוזרים ישראל בתשובה לפני יום הדין אין זו להם מציאות חדשה אלא גילוי פנימיותם הקיימת מעולם, מימי אבותם, וגילוי זה של דרך האבות הקיימת בליבם הוא הפרקליט המליץ עליהם טוב, הפרקליט בעטיו זוכים בדין.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
