ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
כולנו יודעים היטב שהצטברות של פלאק בעורקים היא דבר מסוכן לבריאות, ושלעתים קרובות יש צורך בניתוח או בהתערבות רפואית אחרת. לרוע המזל, במהלך השנה הרבה מאוד פלאק מצטבר בעורקים הנפשיים, הרגשיים והרוחניים של הישות שלנו. יום הכיפורים הוא הזדמנות לסלק או לפחות לצמצם את הפלאק המצטבר הזה ולהקדיש תשומת לב למאמץ להישאר בריאים בגוף וגם ברוח.
אין דרך קלה או קצרה להגיע אל היעד הזה. התלמוד מציג דעה בשמו של רבי יהודה הגדול שלפיה עצם העובדה שאדם עובר את יום הכיפורים יכולה להשיג לו את המטרה הזאת, גם ללא שום השתתפות פעילה מצדו. אך ההלכה והמסורת היהודית לא מקבלות את דעתו של רבי יהודה. לפי השקפת היהדות, נדרשת מהאדם חרטה על מעשיו כדי שתהליך ההיטהרות של יום הכיפורים אכן יעשה את שלו.
יום הכיפורים איננו נתפס כיום פאסיבי של מגבלות והימנעויות אלא כיום של השתתפות פעילה בתהליך היטהרות הנשמה וניקוי הרגש שלנו.
בגלל הדרישה למאמץ פעיל ומודע של חרטה מצדנו, הפך יום הכיפורים מיום של מנוחה גרידא ליום של פעילות רגשית ורוחנית מפרכת. אפשר להעביר את כל היום בשינה בלי לעבור, טכנית, על אף אחד מאיסורי היום הקדוש. אך קשה לדמיין אדם שעושה זאת ובאמת חווה את יום הכיפורים.
החלק הקשה ביותר ביום איננו, לעניות דעתי, הרעב, הצמא או התשישות הגופנית. כל אלה אינם אלא כורח שמאלץ אותנו להתייצב מול עצמנו בכנות ולהתמודד עם החולשות שלנו. אנחנו נתבעים להתרכז בתחומים בחיינו ובמערכות היחסים שלנו עם הזולת שזקוקים לשיפור ולתשומת הלב שלנו.
כולנו נולדנו עם מתנת ההכחשה. כשהקב"ה התעמת מול אדם הראשון בגן עדן והראה לו את גודל חטאו, הוא לא מיהר להודות באשמתו אלא ניסה להטיל את האשם לפתחו של מישהו אחר, וגם אותו "מישהו אחר" הטיל בתורו את האשמה על מישהו אחר. היכולת להודות בטעות היא אחת התכונות הפסיכולוגיות הכי הקשות לרכוש ולמצוא בחיים.
אך בלי היכולת הזאת, כאשר אדם ממשיך להתכחש למגרעותיו, אין לו תקווה להשתפר ולהגיע לחיים פוריים ומאוזנים יותר. יום הכיפורים יכול לטהר אותנו ולברוא אותנו מחדש, אך לא בלי נכונות מצדנו להכיר בחסרונות ובכישלונות שלנו.
בימים שבית המקדש עמד על תלו בירושלים והכהן הגדול עשה את עבודת יום הכיפורים וקיים את הטקסים, מחילה, היטהרות ותיקון עצמי היו אמורות להיות מטרות קלות יותר להשגה. אולם אפילו אז, בתנאים הטובים ביותר, לא ניצל העם היהודי עד תום את ההזדמנות לחזור בתשובה. התוצאה הייתה ששני בתי המקדש נחרבו.
זה מוזר, אך באלפיים השנים כמעט שחלפו מאז חורבן בית שני הפך יום כיפור ליום רוחני ורגשי עוד יותר. מאחר שכבר איננו יכולים לסמוך על עבודת המקדש או על התערבות של הכהן הגדול לטובתנו, אנחנו מודעים היטב לכך שהרבה מאוד תלוי בנו ורק בנו.
סילוק ההכחשה הוא צעד ראשון לקראת תיקון עצמי, בניית משפחה חזקה יותר, יצירת קהילה צודקת יותר וחיזוק המדינה המתהווה כאן, בארץ ישראל. אנחנו צריכים לעשות מאמץ גדול שלא להניח ליום הכיפורים לחמוק ולחלוף על פנינו כסתם עוד יום של מנוחה ומגבלות.
המתנה שאנחנו מקבלים ביום הכיפורים היא שלפחות במשך יום אחד בשנה אנחנו יכולים להיות כנים עם עצמנו ולהתאחד באמת עם הנשמה והאני הפנימי שלנו. אם נעשה זאת או לא – זה כבר תלוי בנו ואך ורק בנו, בכל אחד ואחד מאתנו - בגישה, במחשבות, בהתנהגות ובמחויבות שלנו ביום הזה, היום הקדוש ביותר בשנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
