ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אנו יודעים על ההשלכות שיש לקיום מצוות על העולם והחברה, שבשמירת מצוות יש ממש בכדי ל'תקן עולם במלכות ש-ד-י'. במעגל הלאומי אומרת התורה כי גלות באה עקב הפיכת פנינו מאת פני ה', מצוות התורה. במעגל הקרוב יותר יש בזהירות מעבירות בכדי להועיל לחברה שומרת התורה: היא ערכית יותר, איכותית יותר וחברית יותר וגם ליחיד, ההישמרות מגזל ומאלימות, מחברה רעה ומעריות מצילה את הנזהר משלל סכנות ממשיות ונפילות פליליות בחיים.
כמובן, לקיום מצוות יש גם השלכה על 'איכות החיים' של האדם לעולם הבא כנגזרת של איכות וכמות מצוותיו. אבל קומה נוספת יש לשמירה מאיסורי תורה - קומת בריאות הנפש, קומת הנורמאליות הקיומית.
מרן הרב קוק מסביר, שעל הנפש ותחלואיה יש למצוות ובייחוד לעבירות השלכה דרמטית.
בריאות הנפש, המרץ והחריצות או העגמימות והעצלות - מקורן בעבירות. חלישות גופנית או נפשית, דיכאון או חוסר בטחון עצמי - מקורן בהתרשלות, באי הקפדה בשמירת איסורי תורה. זאת מפני שגם לעבירה יש חיוּת, חיוניות שלילית. העבירות, מסביר הרב קוק, משדרות את חיותן שלהן לאוויר העולם ולעולמו של האדם - ושידור זה נקלט אצל האדם באופן משובש. קליטה משובשת יוצרת 'רעש רקע', חוסר קליטה עצמית של הנשמה, כאילו על התדר הייחודי של האדם 'מתלבש' תדר חיצוני, מין 'רדיו פירטי' שתדריו הם ההיפך מלהיות 'ערוצי הקודש'.
בין משבשים אלו נמצאים לדברי הרב, גם ספרים תמונות או עיתונים שתוכנם זר לנשמה היהודית הקדושה, מעשים רעים ונטיות נפש עכורות, כשבימינו נוספו לרשימה עוד כהנה וכהנה מדללי נשמה ומעכירי אורותיה.
כך נמצא, שהאדם שאינו שומר על המצוות אך מודע לרוחניותו, נמצא במרוץ אחר המפגש הנכסף בין גוף לנפש, מבקש את עצמיותו, מתחקה אחר ה'אני' שלי, מוציא הון רב על חוגים וקבוצות למודעות עצמית / חיבור לרוחניות / מציאת האושר - אך בה בעת, על ידי עשיית עבירות, הוא הולך ומתרחק מכל אלה. מפני שהמזון הייחודי לנשמה היהודית הינו מצוות, מפני שהיא והן מקורן אחד.
כך מתאר הרב קוק את מסכת ההשפעות מצוות- נפש:
"על ידי מעשים רעים ונטיות עכורות מתחשכת אורה של הנשמה ומעינה נכבש, והאדם סופג לו את רוחניותו מכלים אחרים, מרשמי חוץ, של עולמים, ספרים, נפשות ומעשים, ורשמי החוץ פועלים עליו בצורה מדולדלת... והאדם הולך בלא כח לפני רודפיו. איבד אז את הצינור המשפיע לעצמיותו ממקור החיים המיוחד לו - ואת שמו לא ידע".
כמו שאין דיאטה על בסיס זלילת בשרים, אין רכישת כושר גופני על ידי עצלות ופינוקים, אין הצלחה בלימודים על ידי קריאת עיתונים ואין ניצחון על הטרור בהבלגות ואיפוקים - כך גם אין איכות לנפש על ידי עבירות ואיסורים!
לדבר זה רומז הרמב"ן בפירושו למצוות שילוח הקן בפרשתנו. הוא מסביר שהתועלת מקיום המצוות אינה לה' אלא היא לאדם, וזאת במישורים של אמונות ומידות טובות, ואילו העבירות מרחיקות מאלו. העבירות 'מלכלכות' את המחצב היקר שבתוכנו, מורידות את ערכו לעפר, ושמירה על המצוות וההימנעות מאיסורי תורה מזקקות ומבהיקות את הופעותיה של הנשמה.
"שהכוונה בכל מה שנצטווינו, שיהיו בריותיו צרופות ומזוקקות בלא סיגי מחשבות רעות ומידות מגונות"
כל כמה שנכונים הדברים לגבי יחיד - עשרות מונים מדויקים הם במישורים הצבורים ואף הלאומיים, בהם לנקיות הנפש של המנהיג יש השלכות על הכלל כולו.
מנהיגים בישראל, בכירים ונבחרים, בכל רמה ובכל מערכת - גם הם הנם בני אדם, גם הם יהודים קדושים המצווים על מצוות התורה. לכן גם עליהם פועלת ההידלדלות הנמסכת באדם עקב עבירות ואיסורים. אכילת מאכלות אסורים, היטמאות בעריות והזנה עצמית מתמדת ברוחניות מסוגים זרים לנשמה בונה אותם לרעה.
כשתהליכים אלו מתמשכים - יש להם השפעות חריפות גם על עולמם הרוחני של מנהיגים, וממילא על מסכת 'הערכים' שלהם, על החלטותיהם ועל סדרי העדיפות שלהם במישורים שבין ישראל לעמים. והתנתקות מביאה להתנתקות, המתנתק ממצוות התורה יתנתק עם כך מן הארץ ומן העם.
"תנא דבי ר' ישמעאל: עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר 'ונטמתם בם' אל תקרי ונטמתם (לשון טומאה) אלא ונטמטם" (לשון טמטום, במשמעות של אטימות הלב או המח).
הציונות המידלדלת, הנחישות האובדת, העמידות המוקלשת מול האויב, אהבת ארץ שהפכה לאיבה אל חלקים ממנה הינם מתוצאות תהליכים אלו. גם ההתנתקות המתוכננת - חלילה - אינה פרי של 'ראייה פוליטית מחודשת ואמיצה' אלא של אותה השפעת איסורים רעילים על תוככי הנשמה היהודית העדינה.
כי לא סוד הוא שחוסנם של רבבות אלפי ישראל שומרי תורה הנתונים בחזית הטרור והשכול רבה, גדולה ומוצקה משל אחינו אהובינו בני ישראל הרחוקים עתה מהקפדה על איסורי תורתם, בין אם הם מיישבים את הארץ ביש"ע ובין בערפה של המדינה. עצמתה של תורה, כוחן הגבישי של המצוות וההימנעות מעבירות פעלו אלו, כמובן, בחוברת עם תלמוד תורה, תפילה וחסד.
יש קשר ישיר בין חוסר תורני לחוסן לאומי, וגם זה הוא אור מאורות הרב קוק. דברים כאלו המליץ הרב קוק להסביר לצעירים עוזבי תורה, ש"ראוי שהם מצדם יראו את חבתם ליהדות ולמצות, לכל הפחות לעיקריות וחמורות שבהן, כי בזה הם עושים חסד ומשפט עם כלל ישראל".
בחודש התשובה, ומתוך הבטחת התורה שאין ישראל ניגאלין גאולה שלימה אלא בתשובה, נצפה ונתפלל לשלמות בכבוד שמים, כבוד התורה כבוד ישראל וכבוד המדינה לאור שלימות בתורה ומצוותיה - מצוות עשה ולא תעשה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
