ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
קשה לי לעקוב אחרי התאריכים השונים של ה'ביעור' בשמיטה, לכן אני מעדיף מיד לאחר שאני קונה פירות או ירקות להפקיר אותם.
האם זה נכון להפקיר לפני התאריכים המיועדים והאם הביעור תקף?
תשובה:
א. שאלתך תהיה רלוונטית רק בעוד יותר מחצי שנה, כיון שברוב רובם של הירקות הקדושים בקדושת שביעית, אין צורך בביעור1. הביעור שייך לפירות שביעית שיש בהם קדושת שביעית, כשהביעור של הפירות הראשונים הוא בסוף שנת השמיטה.
שו"ת "במראה הבזק" (608)
רבנים שונים
175 - אפיית לחם פרווה במקום חלבי
176 - ביעור ירקות בשמיטה
177 - טיפול בעציצים בשנת שמיטה
טען עוד
___________________________________________
התורה אומרת שבזמן שאין לבהמה פירות בשדה, כיון שהם נגמרו, צריך להוציא את הפירות גם מהבית.
החזון איש (שביעית ג, לא ובעוד מקומות) כותב שאם יש בגבולות עולי מצרים, פירות או ירקות ממין מסוים, אותו המין אינו צריך ביעור גם בשאר המקומות, כיון שלא נחשב ש'כלה לחיה' מן השדה. הרב שלמה זלמן אויערבך (מנחת שלמה חלק א, נא, אות טו) מוסיף שבאופן שזמן הביעור של המין הוא בשמינית (רוב הפירות), וכשמגיע זמן הביעור, יש פירות שמינית כבר בשדה, אין צריך ביעור (ובכך חולק על החזון איש שביעית סימן טו, סעיף ג) הוא מוסיף וכותב (מעדני ארץ י, יא עמוד 132) שגם באופן שיש פירות שמורים בשדה (לא בבתים), זה נקרא שהפירות מצוייים בבתים, ולכן אין חובת ביעור. וע"ע מנחת שלמה חלק ג סימן קכג אות ט. ואף שהמקדש דוד (שביעית סימן יד), חולק וכותב שאם הפירות שנשארו בשדה אינם קדושים, אין זה פוטר מחובת ביעור של הפירות הקדושים. (ובספר משפטי ארץ פרק כט הערה 10 מביא דעות נוספות בנושא זה). נהגו לסמוך על פירות היתר מכירה או יבול נוכרים, ולפטור את רוב רובם של הירקות מביעור, מכיון שקיימים בשדות כל הזמן ירקות של גוים או מהיתר מכירה, ורק ירקות שיש זמן שאינם נמצאים בשדה חייבים בביעור.
2 המנחת שלמה (הרב שלמה זלמן אויערבך א, נא, אות יח) כותב זאת כדבר פשוט, כיון שחיוב הביעור חל רק כאשר כלו הפירות או הירקות לבהמות מהשדות, והרי הפירות הפקר גם מבלי שהוא מפקיר אותם, אם כן ברור שלא יעזור שמפקירים לפני הזמן
הדבר ברור גם מהמקור של חובת הביעור, שהוא להוציא מהבית את הפירות או הירקות האסופים, כאשר הם אינם קיימים בשדה, וברור שאין הכוונה להוציא את הפירות ואז לאסוף אותם, כמו כן לדעת רבי שלמה זלמן אויערבך אם הפירות אינם מופקרים כל זמן הביעור, הרי שהפירות נאסרים (מנחת שלמה שם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
