ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
בגיליון 'בשבע' 616 מי' במרחשוון תשע"ה כתב מכובדי הרב יהושע בן מאיר, שהראי"ה קוק פתר את הבעיות הנובעות משנת השמיטה על ידי שימוש בהיתר המכירה. לדבריו, הרב קוק כמעט שלא עשה שימוש בפתרון של אוצר בית דין, ואם עשה, עשה זאת רק בנוסף להיתר המכירה.
והנה, אם כוונתו של הרב בן מאיר ללמדנו מידע היסטורי, הרי שכנים דבריו. אולם, אם בכוונתו לטעון שהיתר המכירה הוא הפתרון הרצוי גם בימינו ואין צורך בשימוש באוצר בית דין, לדעתי יש כמה שינויים משמעותיים בין הזמנים השונים. ברצוני לטעון כי אין שום ספק שלאור שינויים אלו אוצר בית דין הוא פתרון עדיף מבחינה הלכתית ורוחנית על השימוש בהיתר המכירה.
כבכל נושא הקשור לגאולתם של ישראל עלינו לפעול עם א ל. אנו עוסקים בבניין התורה העולה ומתפתחת. אנו עוסקים ביישוב הארץ, בביטחונה וברווחתה. אנחנו לא מחכים למשיח בלבד, אלא עוסקים בבניין אומה ברוח ובגשם. גם בעניין שנת השמיטה עלינו להמשיך ולפעול על מנת לקיימה כהלכתה, ולו רק מפני הסיבה שבעזרת ה' כבר בשמיטה הבאה נזכה שתחול מצווה זו מדאורייתא לכל השיטות, והיתר המכירה לא יוכל להיות מיושם בה.
היתר המכירה הוא פתרון עוקף שמיטה. אנחנו מוכרים את הקרקעות על מנת שמצוות השמיטה לא תחול על קרקעות אלו. בפירות אין קדושת שביעית, ומלאכות מסוימות מותרות בקרקע, משום ששנת השמיטה לא חלה על הקרקעות. וכמו שכתב הרב בן מאיר במאמר הנ"ל: "בכתביו של הרב ניכר היטב כאבו על שעליו להפקיע את מצוות השמיטה על ידי מכירת הקרקעות".
אם אנחנו מעוניינים לחזור ולקיים את שנת שמיטה בפועל, הרי שהפתרון היחיד לשיווק ולשינוע פירות שביעית ממקום למקום הוא הפתרון של אוצר בית דין.
נבאר מעט את הדברים. המתבונן במסכת שביעית, העוסקת במלאכות האסורות בשביעית, ימצא כי הפעולות בזמן המשנה ובזמננו הן אותן הפעולות - חרישה, גיזום, זיבול, ריסוס וכדומה. כמו כן דיני קדושת שביעית נשארו כשהיו, מה מותר ומה אסור לעשות בפירות. אך יש שוני גדול בין המציאות העולה מתוך דיני המשנה למציאות ימינו, והוא בריכוזיות גידולי הפירות והירקות. בעבר 97 אחוזים מהאוכלוסייה עסקו בחקלאות. אולם כיום רק כמחצית אחוז מן האוכלוסייה, כ-40,000 איש, הם חקלאים. הגידולים השונים מפוזרים ברחבי הארץ, ואין יכולת לאדם הפרטי להיכנס לשדה חברו ולקחת את פירות האדמה הנצרכים לו. היתר אוצר בית דין נועד בדיוק למטרה זו. ההיתר הוא להעביר פירות שביעית הפקר מהשדות לתוך העיר, ולאפשר לתושבי העיר ליהנות ולאכול מפרי האדמה. באופן הפעולה הזה מותר לגבות כסף בעבור הטיפול בפירות, קטיפתם, הפקת השמן והיין והעברתם לעיר.
השינוי הגדול: הקמת מדינת ישראל
נקודה נוספת שהשתנתה היא הקמת מדינת ישראל, והתבססותה מבחינה כלכלית. על מנת לבאר ולפשט את הדברים, ננסה להבהיר את העניין דרך תקנת מכירת חמץ. מכירת חמץ נתקנה בעיקר לאור המצב שבו יהודים עסקו בייצור ומכירת יי"ש שהיה מקור פרנסה חשוב ומרכזי. השמדת היי"ש לפני פסח הייתה עלולה לגרום לשבר כלכלי נוראי. בוודאי שהיתר זה הוא הלכתי ואיתן. אך כיום, בשנת תשע"ה, אם יהודי שמרוויח כ 10,000 שקלים בחודש ויש לו דברי חמץ בשווי של כעשרה שקלים ישאל את הרב האם להשתמש בדרך ההלכתית של מכירת חמץ על מנת להימנע משריפתו, מה יאמר הרב? הרב יאמר לו: שרוף את החמץ. מכירת חמץ לא נתקנה למקרה כזה. לכתחילה יש ללכת בדרך המלך של השבתת החמץ, רק במקרה של הפסד מרובה ראוי להשתמש בדרך ההלכתית של מכירת החמץ, העוקפת את מצוות "תשביתו" והאיסור של "בל ייראה ובל יימצא".
חשוב להבין, שבגלל הריכוזיות של החקלאות, החקלאי הפרטי דומה היום לבעלי מבשלות השיכר ובתי המרזח שבגללם חידשו הפוסקים את מכירת החמץ. החקלאי הבודד יתקשה או לא יוכל להתמודד עם השמיטה בלי היתר המכירה. אולם הציבור יכול בלא קושי לקיים מצווה זו.
התוצר של החקלאות במדינה עומד על 17 מיליארד שקלים, פחות משני אחוזים מהתל"ג של מדינת ישראל, אשר עומד על יותר מ 900 מיליארד שקלים. בהשקעה של כאלפית מתקציב המדינה, העומד על יותר מ 400 מיליארד שקלים, הציבור יכול לדאוג לקיומה של מצוות השמיטה כהלכתה. המימון הציבורי, שפירושו השתתפות של כל אחד מאזרחי המדינה בעלות של כשני שקלים לחודש, או בהחלטה של גביית 5 אגורות מכל ליטר דלק וכדומה.
אי אפשר להשוות בין המצב הכלכלי בתרס"ט, אז היישוב היה בחרפת רעב ובסכנה קיומית, ובין שנת תשע"ה, בה תקציב המדינה עומד על יותר מ 400 מיליארד שקלים מדי שנה. אם היינו באים לגאון עוזנו מרן הרב קוק זצ"ל ואומרים לו, כבוד הרב, לשמור שמיטה כהלכתה יעלה אלפית מתקציב המדינה, האם הוא היה ממשכן נפשו על היתר המכירה וגורם להפקעת מצווה כזאת?
בנוסף לכך, בזמן הראי"ה רוב העבודה בחקלאות הייתה עבודה עברית. כיום המצב הוא שרובה המוחלט של העבודה החקלאית נעשית על ידי פועלים שאינם בני ברית. ישנם גידולים רבים שפתרון אוצר בית דין אינו ישים בהם כמו חיטה וירקות במחצית השנייה של השנה, ועוד בעיות נוספות שאין המקום לפורטן.
הראי"ה חיפש פתרון כללי שיפתור את כל בעיות השמיטה, וממילא התייתר הצורך בשימוש באוצר בית דין. אך בימינו, כשהמציאות שונה, מתאפשר לנו לחשוב גם על פתרונות נוספים, כאלו שאינם עוקרים את מצוות השמיטה אלא מאפשרים את קיומה.
המדינה - בית הדין האידיאלי
מי שמעיין בתוספתא שמביא הרמב"ן בעניין אוצר בית דין רואה ששליחי בית דין היו קוטפים את הפירות, מביאים אותם לעיר, עושים מהם יין וכדומה, ומחלקים אותם בערבי שבתות לכל תושבי העיר. מהתוספתא משמע שהמימון לעובדי בית הדין הגיע מבית הדין, והפירות חולקו חינם לתושבי העיר. מהיכן היה כסף לבית הדין לממן את הפועלים? נראה שהכסף הגיע מן הציבור שמימן את בית הדין. זהו המקום שהמדינה, כמדינה יהודית, צריכה למלא את תפקידה כבית דין, שאחראי על חלוקת פירות וירקות בחינם ולכל הפחות בזול (על פתרון זה הארכתי ביתר פירוט בבמות אחרות).
ערכי מצוות השמיטה הם מחד "ושבתה הארץ שבת לה'", ומאידך "ואכלו אביוני עמך". חלוקה של יין, פירות וירקות במחיר מוזל לכל האוכלוסייה, בנוסף לערכה הגדול של מצוות השמיטה, מהווה סמל חשוב להיותנו מדינה יהודית. חלוקת הפירות היא לכל עם ישראל. אין כאן תקציב סקטוריאלי שמיועד לדתיים, לישיבות, לבתי כנסת וכדומה. הציבור כולו נהנה מן הכספים שנגבו, וכל נצרך מקבל את מזונו הבסיסי בשנת השמיטה. בימים אלו של פערים חברתיים, יוקר המחייה וקיטוב בעם, יש הזדמנות להתחיל להנחיל מצווה קדושה זו.
אין בהצעה זו פתרון לכל בעיות השמיטה, בוודאי לא במאמר קצר זה. אולם אי אפשר להישאר בפתרונות עוקפי שמיטה של מכירת האדמות לנוכרים או קניית הפירות עצמם מנוכרים מבלי לעשות כל מאמץ לחידוש קיומה של מצווה יקרה זו.
עלינו להתעורר ולהבין שב"ה זכינו לברכת ה', לשפע אלוקי המאפשר חשיבה על שמיטה ממלכתית שבה שותף העם כולו ושראויה לצביונה היהודי של המדינה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









