ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
מוכן להיות מספר 2?
ואכן – התבוננות בתולדותיהם של המשיחים בני יוסף, תשפוך אור על התמונה, ותתרץ את הסתירה לכאורה בין הגמרא לגדולי הנסתר. מחד – מוצאים אנו שבדורו של דוד המלך, המשיחים בני יוסף מתו. שאול המלך, מבני בנימין בן רחל, נופל בקרב בגלבוע. בקרב זה נופל גם יהונתן בנו, אשר הוא היחידי שמפורש בכתובים, שהכיר בתפקידו של בן יוסף כמשנה לבן דוד, עד שאמר לדוד – "ואנוכי אהיה לך למשנה" (כמה קשה למספר 1 לוותר ולהפוך למספר 2!! יהונתן עמד בכך בגבורה וענווה).
להבדיל, בהמשך נופלים גם בית ירבעם, המולכים על עם ישראל מכוח היותם בני אפרים. סיבת נפילתם היא חוסר רצונו של ירבעם להכיר בתפקידו, כמשנה למלך מבית דוד, וכפי שאומרת הגמרא (סנהדרין קב) – 'אמר ר' אבא... תפשו הקב"ה לירבעם בבגדו, ואמר לו: חזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן. אמר לו: מי בראש? בן ישי בראש, אם כך איני רוצה'. אם כן – משיח בן יוסף מת, כדברי הגמרא.
מאידך – בסיבוב הראשון של משיח בן יוסף, הוא ניצל ברגע האחרון ממוות. יוסף הצדיק, נזרק אל הבור. "והבור ריק, אין בו מים, אבל נחשים ועקרבים יש בו". באותה שעה שיוסף מצוי בבור, הוא נמצא כבר בשערי מוות. אם המציאות לא תשתנה, עתיד הוא למות, ובדרך הטבע אין בכוחו לפעול ולשנות את מצבו.
באותה שעה, נחלץ לעזרתו יהודה אחיו. בשעה היסטורית זו, כשיהודה מתגלה לראשונה כמנהיג האחים, הוא גם מעלה את יוסף מהבור ומצילו ממוות. מרגע זה ואילך, יהודה מנהיג השבטים הוא אבי שבט המלכות בישראל, משיח בן דוד הראשון. באותו רגע בדיוק, משיח בן דוד מציל את משיח בן יוסף הראשון ממוות.
והסיבוב האחרון, סיבוב הגאולה, האם משיח בן יוסף ימות כסיבובי הביניים או ינצל כבסיבוב הראשון? כלל נקוט בידינו – 'סוף מעשה במחשבה תחילה'. גואל ראשון הוא גואל אחרון. באירוע הראשוני מתנוצץ וגנוז כל אשר יקרה באירוע החתימה. לפיכך, כשם שברגע יצירתו של כוח שני המשיחים בישראל, בן דוד הציל את בן יוסף, כך בעת החתימה, עת הגאולה והישועה, משיח בן דוד יציל את משיח בן יוסף. ומכאן רמזו גדולי ישראל – 'כבר פעלו גדולי הדורות בתפילתם, שלא ימות משיח בן יוסף, אך ייסורי מיתה לא ביטלו ממנו'.
הראי"ה קוק זצ"ל ראה במשיח בן יוסף את מי שמופקד על גאולתם החומרית של ישראל, כיוסף אשר היה המשביר בר לכל הארץ. לעומתו – משיח בן דוד, מופקד על הגאולה הרוחנית, כיהודה אשר נשלח בידי יעקב לייסד בגושן 'בית אולפנא' (בית מדרש). הגר"א (ספר 'קול התור') לא הסתפק רק בתפילה להצלת בן יוסף, אלא קרא לתנועה שלימה של בניין הארץ ובניין הרוח, כדי לפעול ולהציל בכך את משיח בן יוסף ממוות.
ותפילה ובטחון הומים בלבבנו, ותביעה לפעולה ניצבת בפנינו בדורנו זה – לרומם את רוחניותם של ישראל, כי רק בכך ינצל כל המפעל המעשי של שיבת ציון בדורותינו. ויהודה יציל את יוסף. ואף אם השליכו המצרים את ארונו של יוסף לעומק הנילוס, וכלוא הוא כעבד בעומק המיצרים (בסוף ספר בראשית), הרי עתיד לבוא בן לוי מבני לאה (משה רבינו, איש הרוח הגדול של האומה), ולגלות כי 'עוד יוסף חי', ולהעלותו אל הארץ הקדושה.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
שם משמואל על הפרשה אש התורה וזיכוך מידת הדין
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"ג)
השיעור מבאר על פי תורת ה"שם משמואל" כיצד ניתן לטהר חלקי רע המושרשים באדם, אם על ידי הארה אלוקית ואם באמצעות "אש התורה" ולימוד בהתלהבות השורפים את הרע במקומו, בדומה להכשרת כלים בליבון. בהמשך מוסבר מדוע נושאי מידת הדין, כיצחק ורבקה, נדרשים לשמירה יתרה מפני כעס ודינים, וכיצד התאמצות יתרה בתפילה פותחת שערי שמיים למעלה מן הטבע.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"א, תרע"ג)
השיעור מבאר את משמעות הקשר שבין עיקר וטפל בעולם, ומסביר כיצד דווקא ההיטפלות אל הקדושה והצדיק מעניקה ערך ושלמות גם לדברים הטפלים, בניגוד לגסות הרוח של עשו שסירב להיכנע ליעקב. בהמשך נבחן ההבדל שבין לידת אברהם ללידת יצחק, ומוסבר מדוע בלידת יצחק, שנולד צדיק בן צדיק בקדושה מלאה, האירה השמחה בכל העולמות הרוחניים והגשמיים כאחד.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
