ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
סיפורו של ר' חיים מצאנז עוסק באיש שתעה ביער. זהו סיפור על אובדן דרך, על עברות וחטאים העומדים על דרכו של האדם והופכים ליער של עצים החוסמים את הדרך. ברגעים מסוימים חש האדם את הצורך לצאת מן הסבך שהוא עצמו גזר על עצמו. הוא חש שהוא זקוק לעזרה. בדיוק אז נקרה על דרכו אדם אחר, שאף הוא תעה ביער. כאן מתברר לו כי גם האדם שהוא פונה אליו לעזרה איננו יודע את הדרך החוצה מן הסבך; הוא רק יודע לומר באיזו דרך לא ללכת.
הקטע הזה בסיפור מציף את הצורך בכוח החבורה בעבודת התשובה. זה גם המסר שבו חותם הרבי מצאנז את הסיפור שלו: "אחי, נחפש יחד את הדרך החדשה". החסיד חושב שהרבי יודע בוודאי את הדרך החוצה מן הסבך, אך הרבי מבהיר לו שההתמודדות עם העברות והחטאים היא נחלתו של הרבי, ולא רק של החסיד. כל אדם והיער שלו, כל אדם והסבך שלו, כל אדם והתעייה שלו.
תשובתו של איש היער אולי קצת מאכזבת: התועה היה בטוח כי יוכל להיעזר באיש היער על מנת לצאת מן הסבך, אולם מתברר לו שהוא יודע רק לאלו שבילים אין להיכנס, משום שהם מובילים לסבך גדול עוד יותר. מסתבר כי לכל תחתית יש תחתית עמוקה ממנה, ולכל נפילה עלולה להיות נפילה גדולה הימנה. גם אדם שהסתבך כבר בחטאיו צריך להיות מודע לסכנה שיסתבך עוד יותר ולהישמר מפניה.
למרות שאיש היער איננו יודע את הדרך, הוא מציע לתועה להראות לו לאלו שבילים לא להיכנס, ולאחר מכן ילכו יחד לחפש את הדרך הנכונה. הדרך שמציע הרבי לחסידיו הופכת את הכישלון למנוף של הצלחה: החטא וסיבוכיו יכולים ללמד את האדם בדרך השלילה מהי הדרך הטובה שיבור לו האדם.
לימדונו חז"ל כי אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם. בניינו האמיתי של האדם בא לו מתוך ההתמודדות עם הכישלונות. דווקא ההיכרות עם שבילי היער שאין לבוא בהם מפני הסבך עשויה להעמיד את האדם על דרך נכונה. החיפוש שיבוא לאחר הלימוד מן הכישלונות יהיה בבחינת לימוד משותף מן הניסיון הקולקטיבי: "נלך יחד לחפש את הדרך". הדרך תתברר לאחר שהציבור כציבור ישכיל למצוא אותה מתוך למידה מעמיקה מהכישלונות הפרטיים והציבוריים גם יחד.
סיפורו של ר' חיים מצאנז סופר בדרך כלל בחודש אלול, בשעה שהבריות היו מכינים את עצמם לקראת יום הדין. גלוי וידוע לכל כי הדרך אל יום הדין עוברת בפשפוש ובחשבון נפש של האדם עם עצמו על מעשיו הרעים וחטאיו. קשה היא עבודה זו על האדם: חש הוא בושה בתעייה הגדולה שגזר על עצמו, בסיבוכים הפנימיים שבאו עליו בשל טעויותיו שלו. כאיש היער עומד הרבי על פרשת הדרכים של חודש אלול, ופונה אל התועים להפוך את הנפילות והכישלונות למנוף לתיקון ולהבנה של הנקודות הדורשות תיקון ובנייה, ליציאה לדרך חדשה שמסקנות הכישלונות כולם מוטבעות בה.
קריאתו של הרבי, כקריאת "נחפשה דרכינו ונחקורה", נאמרות בלשון רבים. סוד גדול של ראש השנה גנוז בכוח הרבים המחפשים את הדרך; הזוהר עמד על כך שכוחו של הפרט נשען בראש השנה על כוחו של הכלל, בבחינת "בתוך עמי אנוכי יושבת". הטעויות, התעיות והתהיות השונות מתקבצות יחדיו לכוח עצום המניע את הציבור כולו לפנות ולחפש את הדרך החדשה.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
