ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות עבודה זרה
- רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק רְבִיעִיעיר הנידחת | |
עונש ואזהרה | |
א מַדִּיחֵי עִיר מִיִּשְׂרָאֵל - הֲרֵי אֵלּוּ נִסְקָלִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא הִדִּיחוּ אֶת יוֹשְׁבֵי עִירָם עַד שֶׁעָבְדוּ אוֹתָהּ. וְאַנְשֵׁי הָעִיר הַמֻּדָּחִין נֶהֱרָגִין בַּסַּיִף, וְהוּא שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ שֶׁקִּבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם בֶּאֱלוֹהַּ. וְאַזְהָרָה לַמַּדִּיחַ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ" (שמות כג,יג). | פרק ד - הקדמה: הפסוקים וביאורם מובאים בהקדמה להלכות אלו. א מַדִּיחֵי עִיר - המפתים את רוב אנשי העיר לעבוד עבודה זרה. עַד שֶׁעָבְדוּ אוֹתָהּ... שֶׁקִּבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם בֶּאֱלוֹהַּ - המדיח לרבים והמודחים עצמם חייבים רק אם עבדו המודחים עבודה זרה בפועל, בניגוד למסית את היחיד, שחייב אף אם לא הצליח להסית אותו, והמוסת חייב גם אם לא עבד, אלא הביע את הסכמתו לעבוד (להלן ה,א; ה,ה). בַּסַּיִף - בחרב, אחת מארבע מיתות בית דין (סנהדרין יד,א). תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ, וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ". |
התנאים לעיר הנידחת | |
ב1 אֵין הָעִיר נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת, עַד שֶׁיִּהְיוּ מַדִּיחֶיהָ שְׁנַיִם אוֹ יָתֵר עַל שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל" (דברים יג,יד), וְיִהְיוּ מַדִּיחֶיהָ מֵאוֹתוֹ שֵׁבֶט וּמֵאוֹתָהּ הָעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם" (שם), וְעַד שֶׁיַּדִּיחוּ רֻבָּהּ, וְיִהְיוּ הַמֻּדָּחִין מִמֵּאָה וְעַד רֻבּוֹ שֶׁלַּשֵּׁבֶט. אֲבָל אִם הֻדַּח רֻבּוֹ שֶׁלַּשֵּׁבֶט - דָּנִין אוֹתָהּ כִּיחִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַנְשֵׁי הָעִיר" (שם יג,טז; ושם: יֹשְׁבֵי), לֹא כְּפָר קָטָן וְלֹא כְּרַךְ גָּדוֹל. וְכָל פָּחוּת מִמֵּאָה - כְּפָר; וְרֻבּוֹ שֶׁלַּשֵּׁבֶט - כְּרַךְ גָּדוֹל. | ב מִקִּרְבֶּךָ - מאותו השבט. |
ב2 וְכֵן אִם הִדִּיחוּהָ נָשִׁים אוֹ קְטַנִּים, אוֹ שֶׁהִדִּיחָהּ יָחִיד, אוֹ שֶׁהֻדַּח מִעוּטָהּ, אוֹ שֶׁהֻדְּחוּ מֵאֵלֵיהֶן, אוֹ שֶׁהָיוּ מַדִּיחֶיהָ מִחוּצָה לָהּ - אֵין דָּנִין בָּהּ דִּין עִיר הַנִּדַּחַת, אֶלָּא הֲרֵי הֵן כִּיחִידִים שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה: סוֹקְלִין כָּל מִי שֶׁעָבַד, וּמָמוֹנָן לְיוֹרְשֵׁיהֶן כִּשְׁאָר הֲרוּגֵי בֵּית דִּין. | |
ג אֵין דָּנִין דִּין עִיר הַנִּדַּחַת אֶלָּא בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁלְּשִׁבְעִים וְאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִיא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֶל שְׁעָרֶיךָ, אֶת הָאִישׁ אוֹ אֶת הָאִשָּׁה, וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ" (שם יז,ה) - יְחִידִים נֶהֱרָגִין בְּבֵית דִּין שֶׁלְּכָל שַׁעַר וָשַׁעַר, וְאֵין הַמְּרֻבִּין נֶהֱרָגִין אֶלָּא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל. | ג בֵּית דִּין שֶׁלְּשִׁבְעִים וְאֶחָד - סנהדרין גדולה, מפני שהחטא ברמה לאומית. שְׁעָרֶיךָ - כינוי לבית דין. בֵּית דִּין שֶׁלְּכָל שַׁעַר - סנהדרין קטנה של 23 דיינים שהיו יושבים בשערי הערים. |
התהליך | |
ו1 וְהֵיאַךְ דִּין עִיר הַנִּדַּחַת? בִּזְמַן שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לֵעָשׂוֹת עִיר הַנִּדַּחַת, בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שׁוֹלְחִין וְדוֹרְשִׁין וְחוֹקְרִין, עַד שֶׁיֵּדְעוּ בִּרְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁהֻדְּחָה כָּל הָעִיר אוֹ רֻבָּהּ, וְחָזְרוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה. | |
ו2 אַחַר כָּךְ שׁוֹלְחִין לָהֶן שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְהַזְהִיר אוֹתָן וּלְהַחֲזִירָן. אִם חָזְרוּ וְעָשׂוּ תְּשׁוּבָה - מוּטָב; וְאִם עָמְדוּ בְּאִוַּלְתָּן - בֵּית דִּין מְצַוִּין לְכָל יִשְׂרָאֵל לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶן לַצָּבָא, וְהֵן צָרִין עֲלֵיהֶן וְעוֹרְכִין עִמָּהֶם מִלְחָמָה עַד שֶׁתִּבָּקַע הָעִיר. | ו2 בְּאִוַּלְתָּן - בטיפשותם. שֶׁתִּבָּקַע - שייפלו חומותיה ותיכבש. |
ו3 כְּשֶׁתִּבָּקַע - מִיָּד מַרְבִּין לָהֶם בָּתֵּי דִּינִין וְדָנִים אוֹתָן. כָּל מִי שֶׁבָּאוּ עָלָיו שְׁנֵי עֵדִים שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה אַחַר שֶׁהִתְרוּ בּוֹ - מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ: אִם נִמְצְאוּ כָּל הָעוֹבְדִים מִעוּטָהּ - סוֹקְלִין אוֹתָן, וּשְׁאָר הָעִיר נִצָּל; נִמְצְאוּ רֻבָּהּ - מַעֲלִין אוֹתָן לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל וְגוֹמְרִין שָׁם דִּינָם, וְהוֹרְגִין כָּל אֵלּוּ שֶׁעָבְדוּ בַּסַּיִף. וּמַכִּין אֶת כָּל נֶפֶשׁ אָדָם אֲשֶׁר בָּהּ לְפִי חֶרֶב, טַף וְנָשִׁים, אִם הֻדְּחָה כֻּלָּהּ; וְאִם נִמְצְאוּ הָעוֹבְדִים רֻבָּהּ - מַכִּים אֶת כָּל הַטַּף וְהַנָּשִׁים שֶׁלָּעוֹבְדִים לְפִי חֶרֶב. | ו3 הַטַּף - הילדים. דין זה של ענישת ילדים, שאפשר שלא חטאו, בעוון הוריהם שעבדו עבודה זרה, הוא חריג ביותר. הפגיעה בתושבי עיר הנידחת אינו בגדר עונש אלא התרעה וסילוק הנזק הגדול, שהרי יש בדבר מרד והרס כל התורה, "שהאכזריות על אלו שמטעין את העם אחר ההבל רחמים היא בעולם" (סנהדרין יא,ה; וראה מו"נ ח,נד, "פוקד עוון אבות על בנים"; מו"נ ג,מא; תשובה ו,א; ק', י'). וְהַנָּשִׁים - נהרגות רק אם עבדו עבודה זרה (ק'). |
שרפתה וחורבנה | |
ו4 וּבֵין שֶׁהֻדְּחָה כֻּלָּהּ בֵּין שֶׁהֻדְּחוּ רֻבָּהּ - סוֹקְלִין אֶת מַדִּיחֶיהָ, וּמְקַבְּצִין כָּל שְׁלָלָהּ אֶל תּוֹךְ רְחוֹבָהּ. אֵין לָהּ רְחוֹב - עוֹשִׂין לָהּ רְחוֹב. הָיָה רְחוֹבָהּ חוּצָה לָהּ - בּוֹנִין חוֹמָה חוּץ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּכָּנֵס לְתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ" (שם יג,יז). וְהוֹרְגִין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר בָּהּ, וְשׂוֹרְפִין אֶת כָּל שְׁלָלָהּ עִם הַמְּדִינָה בָּאֵשׁ. וּשְׂרֵפָתָהּ - מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ" (שם). | ו4 רְחוֹב - רחבה, מקום כינוס לציבור. הַמְּדִינָה - העיר. |
מעלת עשיית הדין | |
טז כָּל הָעוֹשֶׂה דִּין בְּעִיר הַנִּדַּחַת - הֲרֵי זֶה כְּמַקְרִיב עוֹלָה כָּלִיל, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּלִיל לַיי אֱלֹהֶיךָ" (שם יג,יז). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמְּסַלֵּק חֲרוֹן אַף מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן יָשׁוּב יי מֵחֲרוֹן אַפּוֹ" (שם יג,יח); וּמֵבִיא עֲלֵיהֶם בְּרָכָה וְרַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ" (שם). | טז עוֹלָה כָּלִיל - עולה גמורה. קרבן הנשרף כולו על המזבח. וְרַחֲמִים - "שהאכזריות על אלו שמטעין את העם אחר ההבל רחמים היא בעולם" (סנהדרין יא,ה). |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה (12)
מפעל משנה תורה
3 - הלכות עבודה זרה ג
4 - הלכות עבודה זרה ד
5 - הלכות עבודה זרה ה
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה הלכות תלמוד תורה ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה י
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ט
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ז
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ג
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
