ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
"וחיי עולם נטע בתוכנו, כנטיעה שמתגדלת והולכת מן ההעלם אל הגילוי, להוריש לנו חיי עוה"ב, עולת ראיה א' שט
הרב מסביר את ברכת התורה המדמה את התורה לנטיעה. הנטיעה מתגלה בצורה הדרגתית, היא יוצאת מהכוח אל הפועל, מציאות נעלמת ההולכת ומתגלית. התורה בשלמותה חבויה בסגולת ישראל ועם ישראל מגלה אותה מידי דור, ועל ידי כך הוא זוכה לחיי נצח, חיי העולם הבא, שהם שיא הקרבה אל ה'.
במקום נוסף הרב משווה בין מצוות כתיבת ספר תורה לנטיעה בארץ ישראל: "הרי לפנינו שתי מצוות; כתיבת ספר תורה וישוב ארץ ישראל, ובשתיהן מתעוררת השאלה: אם מצוות אלו נצטוה כל אחד מישראל לעשותן בעצמו בגופו, או שיכול אדם מישראל לצאת ידי חובתן גם על ידי שליח?" (מאמרי הראי"ה ח"ב תסה), על מנת לענות על שאלה זו מביא הרב את דברי התלמוד במסכת בבא בתרא (יד) המספרת על רבי אמי שכתב ארבע מאות ספרי תורה, הגמרא שם אומרת שייתכן שלא כתב ספרים שלמים אלא רק את הפסוק: "תורה צווה לנו משה" (רש"י: כתב פסוק זה בארבע מאות ספרי תורה, תוספות: פסוק זה נחשב כמו תורה) ואת השאר כתבו אחרים. הגמרא ממשיכה ומספרת על רבי ינאי שנטע ארבע מאות כרמים, וגם כאן אומרת הגמרא שכנראה נטע ארבע מאות פעמים חמשה עצים, זו הכמות של כרם מינימלי ואת השאר נטעו אחרים.
משני סיפורים אלו בתלמוד לומד הרב עיקרון חשוב: "זוהי הבחינה המיוחדת של מצוה כעין זו, ככתיבת ספר תורה או בנין ארץ ישראל, כי אף שהיא מצוה פעולתית כדי שאפשר יהיה לעשותה על ידי שליח, מכיון שאי אפשר באופן אחר להטיל את חובת המצוה בכל שלמותה על כל אחד מישראל, בכל זאת יש בכל אחת מהן גם משום מצוה עצמית באופן שכל אחד מישראל מחויב בעצמו לעשות איזו פעולה שהיא כדי לקיימה על ידי עצמו", מצות כתיבת ספר תורה ובנין ארץ ישראל ניתן לקיימם על ידי שליח, לא ניתן לחייב כל אדם להשלים את המצווה כולה, אבל מאידך כל אחד צריך לעשות חלק מהמצווה בעצמו ולא להסתפק בפעולתו של השליח, ואם יעשה חלק זה ייחשב הדבר כאילו עשה הכל בעצמו, כמו שהתלמוד מספר על רבי אמי שכתב ארבע מאות ספרי תורה ורבי ינאי שנטע ארבע מאות כרמים.
במקומות נוספים הרב משתמש בנטיעה על מנת להסביר רעיונות רוחניים נשגבים:
"שני אפני נטיעה: נטיעה של גרעיני הפירות, אשר אמנם יצמיחו פרי חמד ע"י עבודה זריזה ומושלמת, אבל אם תחסר להם העבודה הראויה יעלו בתהו ויאבדו, ונטיעה של חלקי אילנות שלמים, שכבר נשלמו בעצמם אלא שע"י נטיעתם מחדש יוסיפו תנובה, ואם לא יושגח עליהם לעבדם ולשמרם, אע"פ שירדו מדרך התעלותם, בכ"ז כל עוד לא יעלה עליהם הכורת יש להם עוד תקוה כי יפריחו ויעשו נטע" (עולת ראיה ח"ב קנו). הרב מסביר שיש נטיעה של גרעין ויש נטיעה של שתיל. נטיעת עץ על ידי גרעין מצריכה עבודה רצופה על מנת שיניב פירות, ואם העבודה לא תהיה שלמה הנטיעה תרד לטמיון, לעומת זאת נטיעת שתיל כל זמן שהשתיל קיים יש תקווה שהוא ישתקם ויעשה פרי. הרב משתמש במשל זה על מנת להמחיש את ההבדל בין ישראל לעמים: "בסדרי הנשמות ומדרגותיהן יש גם כן שני אפנים כאלה. יש מציאות נפש כחנית, כתאר נקודה בלתי-פרצופית, והיא רק הכנה המשתלמת בקבלתה המושכלות בשלמות הדעת והמעשים, ולעומת-זה הנשמות האצולות ממקור הקודש בשלמות תכנן, כתואר פרצוף שלם כעניין המלאכים, אלא שע"י עבודתן הנכונה בעולם המעשה יש להן להוסיף חיל ואומץ", יש נשמות שהם במדרגת "גרעין"- נקודה ללא פרצוף, הן יכולות להתקדם בלמידה ובמעשה, אבל אם לא יתאמצו לא יוכלו להתפתח, ולעומת זאת יש נשמות שהם במדרגת "שתיל" שעל ידי טיפול נכון יגלו את כוחם ביתר קלות. זה ההבדל בין נשמות ישראל לנשמות שאר העמים, העמים הם במדרגה גולמית כמו גרעין, הם יכולים להתקדם על ידי עבודה משמעותית, לעומתם נשמות ישראל הן דומות למלאכים השלמים, ומטרת העבודה שלהן היא לגלות את מהותן. לכן "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", המדרגה הנצחית טבועה בעם ישראל ואינה תלויה במעשיהם.
"אמונה בטהרתה הרי היא כשתילה עדינה מורכבה על גבי נטיעה גסה, אלא שהגסות הגמורה של עבודה זרה לא יכלה להיות ליסוד נטיעת הקודש, מפני הריחוק העצום, על כן נעקרה השתילה הגסה ממקומה, והועתקה בחידוש הצורה... ואקח את אביכם אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען" (שמונה קבצים ז' קג). העולם מורכב מחומר ורוח, בדרך כלל הרוח מורכבת על החומר, החומר נותן את הבסיס והרוח את התוכן הפנימי. האמונה באל אחד הייתה יכולה להיבנות על גבי אמונות אחרות אבל מסביר הרב שעבודה זרה הייתה כל כך גסה ועכורה שהיה הכרח לטעת נטיעה חדשה לגמרי, ולכן ה' עקר את אברהם מארצו ונטע אותו מחדש בארץ ישראל.
בחודש שבט בו אנו עוסקים בנטיעת שתילים בארץ ישראל נתחבר לעובדת היותנו שתילים מיוחדים בגינתו של הקב"ה בעולם הזה ונדע כיצד לגלות עובדה זו לנו ולעולם כולו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.












