ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני תחיה בת טובה
א. מותר לערב פירות הקדושים בקדושת שביעית עם פירות רגילים, גם במקרה שהפירות הרגילים הם הרוב. לכן, מותר להכין סלט אן מרק מירקות הקדושים בקדושת שביעית יחד עם ירקות שאינם קדושים בקדושת שביעית.
ב. יש לנהוג בתערובת כולה בקדושת שביעית, למרות שפירות השביעית הינם מיעוט, מפני שהתערובת מוגדרת כדבר שיש לו מתירין.
א. עירוב פירות שביעית עם פירות רגילים
כתב השו"ע: "אין מבטלין איסור לכתחילה" (יו"ד סימן צ"ט סעיף ה), כלומר, אסור להביא למצב בו איסור נהפך להיתר על ידי ביטול ברוב. לדוגמא, אסור לקחת חתיכת נבלה ולבשלה עם הרבה חתיכות כשרות על מנת שיהיה ניתן לאוכלה מכוח ביטול בששים1.
עם זאת, לפי חלק מהפוסקים מותר לערב היתר בהיתר. לדוגמא, לערב חלב במים (כשיש ששים במים נגד החלב) ואחר כך לבשל במים אלו בשר. אין בזה בישול בשר בחלב ואין בזה איסור מדין ביטול לכתחילה מאחר ובזמן הביטול הכול היה היתר (ויש חולקים בדין זה ואוסרים לבטל היתר בהיתר באופן זה)2.
שאלה מעניינת מתעוררת בפירות שביעית. מצד אחד פירות שביעית הם היתר ולכן אם מערבים אותם עם פירות אחרים הרי זה ביטול היתר בהיתר. מצד שני לפירות יש קדושה וצריך לשמור עליהם בקדושתן וכאשר מערבים אותם עם פירות היתר מורידים את הפירות מקדושתם (למרות שעדיין יש לשמור את התערובת בקדושת שביעית, כדלהלן סעיף ב), וזה דומה לביטול איסור בהיתר בו גורמים לאיסור לפקוע.
להלכה פסק הגרש"ז אויערבך זצ"ל שלמרות שאסור לאבד ולגרום הפסד לפירות שביעית, מותר להוריד את הפירות מקדושתן ע"י ביטול ברוב3.
על פי זה, מותר לחתוך סלט ירקות שבו מלפפון אחד שקדוש בקדושת שביעית ומלפפונים אחרים שאין בהם קדושה והם הרוב. קל וחומר שמותר לחתוך סלט בו רק מלפפון אחד שקדוש בקדושת שביעית וירקות אחרים שאין בהם קדושה והם הרוב, לפי שהמלפפון ניכר ודבר שניכר אינו בטל ברוב.
כמו כן, מותר לבשל מרק ירקות כשאחד הירקות קדוש בקדושת שביעית. ומותר גם לטחון את המרק למרות שעל ידי זה מורידים את הירק מקדושתו (אם יש ששים כנגדו) 4.
ב. האם יש לנהוג קדושת שביעית בתערובת
בכל מקרה יש לשמור על התערובת ולא לגרום לה הפסד, לפי שהאיסור להפסיד פירות שביעית לא נובע מקדושתם, אלא מאחר והם הפקר והתורה זיכתה לו אותם רק לאכילה ודין זה לא פוקע בביטול, מפני שהתערובות מוגדרת כ"דבר שיש לו מתירין" (תערובת שיש אופן שניתן להשתמש בכולה בדרך היתר)5.
-ההפניות הממוספרות מפנות להערות בדף מקורות והערות המצורף-
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
