ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
א. ערלה: שלוש השנים הראשונות של העץ הן שנות ערלה ופירות העץ בשנים אלו אסורים באכילה. חשבון סיום השנה השלישית נקבע לפי ט"ו בשבט, ועצים שהתחילו השנה את שנתם הרביעית מנטיעתם וזמן החנטה שלהם יהיה לפני ט"ו בשבט, פירות אלו יקבלו עדיין דין ערלה ויהיו אסורים באכילה [קביעת זמו החנטה, לעניין זה, מחושב ברוב המינים לפי זמן הופעת הפרי בעץ].
ב. נטע רביעי: בדומה לכך, גם עצים המתחילים את שנתם החמישית מנטיעתם, אבל פירותיהם חונטים לפני ט"ו בשבט, עדיין נחשבים כנמצאים בשנתם הרביעית, שנת נטע רבעי ויש לפדותם לפני אכילתם (על מטבע או דרך אחת מקרנות המעשרות הקיימות).
ג. תרומות ומעשרות: דין שונה יש לנו השנה לגבי תרומות ומעשרות. בדרך כלל, פרי עץ שחנט לפני ט"ו בשבט שייך לשנת המעשר הקודמת והפרשת התרומות והמעשרות ממנו תהיה לפי מה שהפרשנו בשנה שעברה. לא כך הם פני הדברים השנה. חכמים קבעו כי מפירות הקדושים בקדושת שביעית לא מפרישים תרומות ומעשרות. ממילא, כל מה שחנט מתחילת שנת השמיטה (=ראש השנה תשע"ה) מקבל קדושת שביעית, ואין מפרישים תרומות ומעשרות מכל הפירות שחנטו מראש השנה שעבר (תשע"ה) ומהפירות שעתידים לחנוט עד ראש השנה הבא בסוף שנת השמיטה.לענין זה, אם כן, ט"ו בשבט מאבד את השפעתו ההלכתית על הפירות.
בסופו של דבר, המשמעות המעשית ביותר היא שבשנה זו לא נצא בט"ו בשבט עם ילדינו ותלמידינו לטבע הארץ ישראלי האלוקי הנפלא שלנו כדי לנטוע עצים חדשים. את ט"ו בשבט השנה נצטרך לציין בצורה אחרת.
2. מה יש לעשות עכשיו עם ירקות, והאם כל הפירות והירקות קדושים בקדושת שביעית?
הקביעה האם חלה קדושת שביעית בירקות נקבעת לפי התאריך שבו הם נקטפו. על כל ירק שנקטף בתוך שנת השמיטה חלה קדושת שביעית. אמנם, הקדושה תחול רק אם יתקיימו שלושה תנאים נוספים:
1.הירקות גדלו בארץ ישראל.
2.הירקות גדלו בקרקע הנמצאת בבעלותו של יהודי.
3. הירקות גדלו על גבי הקרקע (ולא מעל מצע מנותק מהקרקע או על רצפה וכדומה).
לאור שלושת התנאים הללו מובן מדוע אין קדושת שביעית בירקות של היתר מכירה (סעיף 2), ביבול נוכרי (סעיף 2), ביבול חו"ל (סעיף 1) או בירקות שגודלו על מצעים מנותקים (סעיף 3). קדושת שביעית נוכל למצוא רק בירקות של "אוצר בית דין".
בשונה מהירקות, בפירות העץ חנטת הפרי (ולא זמן הקטיף) היא הקובעת אם חלה על הפרי קדושת שביעית או לא. ברוב העצים, אין חנטה של הפירות לפני חודש שבט או אדר, וממילא, כל פירות העץ המצויים כיום בשוק חנטו לפני ראש השנה של שנת שמיטה והם עדיין פירות מהשנה השישית [לכן, אם קונים פירות במקום שאין בו השגחה כשרותית, צריך להפריש מפירות אלו תרומות ומעשרות]. רק בחודש אדר יתחילו להגיע לשווקים פירות שביעית, וגם כאן כמו בירקות, רק על פירות של אוצר בית דין או על פירות שגדלו בגינה הפרטית תחול קדושת שביעית.
לסיום נוסיף ונזכיר, שיש קדושה מיוחדת בפירות שביעית, ולפי פוסקים חשובים יש מצווה מן התורה לטעום ולהתבסם מהקדושה הזאת.
יאכלו ענווים, ויתקדשו וגם ישבעו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
