ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
במה שונה ט"ו בשבט בשנת השמיטה משנים רגילות?
א. ערלה: שלוש השנים הראשונות של העץ הן שנות ערלה ופירות העץ בשנים אלו אסורים באכילה. חשבון סיום השנה השלישית נקבע לפי ט"ו בשבט, ועצים שהתחילו השנה את שנתם הרביעית מנטיעתם וזמן החנטה שלהם יהיה לפני ט"ו בשבט, פירות אלו יקבלו עדיין דין ערלה ויהיו אסורים באכילה [קביעת זמו החנטה, לעניין זה, מחושב ברוב המינים לפי זמן הופעת הפרי בעץ].
ב. נטע רביעי: בדומה לכך, גם עצים המתחילים את שנתם החמישית מנטיעתם, אבל פירותיהם חונטים לפני ט"ו בשבט, עדיין נחשבים כנמצאים בשנתם הרביעית, שנת נטע רבעי ויש לפדותם לפני אכילתם (על מטבע או דרך אחת מקרנות המעשרות הקיימות).
ג. תרומות ומעשרות: דין שונה יש לנו השנה לגבי תרומות ומעשרות. בדרך כלל, פרי עץ שחנט לפני ט"ו בשבט שייך לשנת המעשר הקודמת והפרשת התרומות והמעשרות ממנו תהיה לפי מה שהפרשנו בשנה שעברה. לא כך הם פני הדברים השנה. חכמים קבעו כי מפירות הקדושים בקדושת שביעית לא מפרישים תרומות ומעשרות. ממילא, כל מה שחנט מתחילת שנת השמיטה (=ראש השנה תשע"ה) מקבל קדושת שביעית, ואין מפרישים תרומות ומעשרות מכל הפירות שחנטו מראש השנה שעבר (תשע"ה) ומהפירות שעתידים לחנוט עד ראש השנה הבא בסוף שנת השמיטה.לענין זה, אם כן, ט"ו בשבט מאבד את השפעתו ההלכתית על הפירות.
בסופו של דבר, המשמעות המעשית ביותר היא שבשנה זו לא נצא בט"ו בשבט עם ילדינו ותלמידינו לטבע הארץ ישראלי האלוקי הנפלא שלנו כדי לנטוע עצים חדשים. את ט"ו בשבט השנה נצטרך לציין בצורה אחרת.
2. מה יש לעשות עכשיו עם ירקות, והאם כל הפירות והירקות קדושים בקדושת שביעית?
הקביעה האם חלה קדושת שביעית בירקות נקבעת לפי התאריך שבו הם נקטפו. על כל ירק שנקטף בתוך שנת השמיטה חלה קדושת שביעית. אמנם, הקדושה תחול רק אם יתקיימו שלושה תנאים נוספים:
1.הירקות גדלו בארץ ישראל.
2.הירקות גדלו בקרקע הנמצאת בבעלותו של יהודי.
3. הירקות גדלו על גבי הקרקע (ולא מעל מצע מנותק מהקרקע או על רצפה וכדומה).
לאור שלושת התנאים הללו מובן מדוע אין קדושת שביעית בירקות של היתר מכירה (סעיף 2), ביבול נוכרי (סעיף 2), ביבול חו"ל (סעיף 1) או בירקות שגודלו על מצעים מנותקים (סעיף 3). קדושת שביעית נוכל למצוא רק בירקות של "אוצר בית דין".
בשונה מהירקות, בפירות העץ חנטת הפרי (ולא זמן הקטיף) היא הקובעת אם חלה על הפרי קדושת שביעית או לא. ברוב העצים, אין חנטה של הפירות לפני חודש שבט או אדר, וממילא, כל פירות העץ המצויים כיום בשוק חנטו לפני ראש השנה של שנת שמיטה והם עדיין פירות מהשנה השישית [לכן, אם קונים פירות במקום שאין בו השגחה כשרותית, צריך להפריש מפירות אלו תרומות ומעשרות]. רק בחודש אדר יתחילו להגיע לשווקים פירות שביעית, וגם כאן כמו בירקות, רק על פירות של אוצר בית דין או על פירות שגדלו בגינה הפרטית תחול קדושת שביעית.
לסיום נוסיף ונזכיר, שיש קדושה מיוחדת בפירות שביעית, ולפי פוסקים חשובים יש מצווה מן התורה לטעום ולהתבסם מהקדושה הזאת.
יאכלו ענווים, ויתקדשו וגם ישבעו!
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
