ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות תפילה ונשיאת כפיים
- רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק חֲמִשָּׁה עָשָׂרמונעי הברכה ותנאיה | |
שש מניעות | |
א1 שִׁשָּׁה דְּבָרִים מוֹנְעִין נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם: הַלָּשׁוֹן, וְהַמּוּמִין, וְהָעֲבֵרָה, וְהַשָּׁנִים, וְהַיַּיִן, וְטֻמְאַת הַיָּדַיִם. | א1 הַלָּשׁוֹן - אופן הדיבור. מוּמִין - פגמים גופניים. |
א2 הַלָּשׁוֹן כֵּיצַד? הָעִלְּגִים, שֶׁאֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוֹתִיּוֹת כְּתִקְנָן, כְּגוֹן שֶׁקּוֹרִין לָאַלְ"פִין עַיְ"נִין וְלָעַיְ"נִין אַלְ"פִין אוֹ לְ'שִׁבֹּלֶת' 'סִבֹּלֶת' וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - אֵין נוֹשְׂאִים אֶת כַּפֵּיהֶן. וְכֵן כִּבְדֵי פֶּה וְכִבְדֵי לָשׁוֹן, שֶׁאֵין דִּבְרֵיהֶן נִכָּרִין לַכֹּל - אֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן. | א2 נִכָּרִין - מובנים. אֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן - שלא במקומם. אבל אם היא לשון אנשי המקום - מותר (ק'). |
ב הַמּוּמִין כֵּיצַד? כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ מוּמִין בְּיָדָיו אוֹ בְּפָנָיו אוֹ בְּרַגְלָיו, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ אֶצְבְּעוֹתָיו עֲקֻמּוֹת אוֹ עֲקוּשׁוֹת אוֹ שֶׁהָיוּ יָדָיו בַּהֲקָנִיּוֹת - לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, לְפִי שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין בּוֹ. מִי שֶׁהָיָה רִירוֹ יוֹרֵד עַל זְקָנוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְדַבֵּר, וְכֵן סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו - לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הָיָה דָּשׁ בְּעִירוֹ, וְהָיוּ הַכֹּל רְגִילִין בְּזֶה הַסּוֹמֵא בְּאַחַת אוֹ בְּזֶה שֶׁרִירוֹ זָב - מֻתָּר, לְפִי שֶׁאֵין הָעָם מִסְתַּכְּלִין בּוֹ. וְכֵן מִי שֶׁהָיוּ יָדָיו צְבוּעוֹת אִסָטִס וּפוּאָה - לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם רֹב אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר מְלַאכְתָּן בְּכָךְ - מֻתָּר, לְפִי שֶׁאֵין מִסְתַּכְּלִין בּוֹ. | ב עֲקוּשׁוֹת - מפותלות ומעוותות. בַּהֲקָנִיּוֹת - בוהקות, לבנות מאוד ממחלה או מום, כגון לבקנוּת. לְפִי שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין בּוֹ - ותוסח דעתם מן הברכה, מפני שלא היו הכהנים מכסים את פניהם וידיהם בטלית כפי המנהג היום. סוֹמֵא - עיוור. דָּשׁ - רגיל ומוכר. אִסָטִס - 'אִיסָטִיס הצַבָּעִים' (Isatis tinctoria) או 'נִיל הצַבָּעִים' (Indigofera tinctoria), שהפיקו מן העלים שלהם צבע כחול "כעין הרקיע" (ציצית ב,א) לצביעת אריגים. פּוּאָה - 'פּוּאַת הַצַּבָּעִים' (Rubia tinctorum). צמח רב שנתי הנחשב לאחד מצמחי הצביעה החשובים בעולם העתיק. מקנה השורש של הצמח הפיקו צבע אדום. |
ג הָעֲבֵרָה כֵּיצַד? כֹּהֵן שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, אֲפִלּוּ בִּשְׁגָגָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה - לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ" (ישעיה א,טו), וְכָתוּב: "וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם" (שם). וְכֹהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בִּשְׁגָגָה, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה - אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת..." (מלכים-ב כג,ט), וּבְרָכָה כָּעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ" (דברים י,ח). וְכֵן כֹּהֵן שֶׁנִּשְׁתַּמֵּד לַעֲבוֹדָה זָרָה, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר בּוֹ - אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו לְעוֹלָם. וּשְׁאָר הָעֲבֵרוֹת - אֵין מוֹנְעִין. | ג שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ - הרג אדם שאין דינו ליהרג. אַעְלִים עֵינַי - סילוק ההשגחה (מו"נ א,מד). שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה - אפילו פעם אחת. שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל מִזְבַּח ה' בִּירוּשָׁלִַם". וּבְרָכָה כָּעֲבוֹדָה - ברכת כהנים כעבודת המקדש. שֶׁנִּשְׁתַּמֵּד לַעֲבוֹדָה זָרָה - שהמיר את דתו לדתה, אף על פי שלא עבד בפועל. וכן: "כל כהן שעבד עבודה זרה, בין במזיד בין בשוגג, אף על פי שחזר בתשובה גמורה - הרי זה לא ישמש במקדש לעולם, שנאמר: 'לא יגשו אלי לכהן לי'. אחד העובד אותה בשירות, כגון שנעשה כומר לעבודה זרה, או המשתחווה לה, או המודה בה וקיבלה עליו באלוה - הרי זה פסול לעולם" (ביאת המקדש ט,יג). |
ד הַשָּׁנִים כֵּיצַד? כֹּהֵן נַעַר לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא זְקָנוֹ. וְהַיַּיִן כֵּיצַד? מִי שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן חַי בְּבַת אַחַת - אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו עַד שֶׁיָּסוּר יֵינוֹ מֵעָלָיו, לְפִי שֶׁהֻקְּשָׁה בְּרָכָה לָעֲבוֹדָה. שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן בִּשְׁתֵּי פְּעָמִים אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ מְעַט מַיִם - מֻתָּר. וְאִם שָׁתָה יָתֵר מֵרְבִיעִית - אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מָזוּג, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁתָהוּ בְּכַמָּה פְּעָמִים, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו עַד שֶׁיָּסוּר יֵינוֹ מֵעָלָיו. וְכַמָּה הִיא רְבִיעִית? אֶצְבָּעַיִם עַל אֶצְבָּעַיִם עַל רוּם אֶצְבָּעַיִם וַחֲצִי אֶצְבַּע וְחֹמֶשׁ אֶצְבַּע. וְזֶה הָאֶצְבַּע שֶׁמּוֹשְׁחִין בּוֹ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הַגּוּדָל, וְהוּא הַנִּקְרָא 'בֹּהֶן הַיָּד'. | ד נַעַר - אפילו הוא גדול מבן שלוש עשרה שנה ויום אחד. ולעניין מילוי הזקן, ראה ביאורנו לעיל ח,יא. יַיִן חַי - שאינו מהול במים. יָסוּר יֵינוֹ מֵעָלָיו - תיפסק השפעת היין. להרחבה, ראה לעיל ד,יז. הֻקְּשָׁה - הושוותה בתנאיה. וְכַמָּה הִיא רְבִיעִית - רביעית הלוג, שהיא כ 75 סמ"ק (י'). מוֹשְׁחִין - מודדים. |
ה טֻמְאַת הַיָּדַיִם כֵּיצַד? כֹּהֵן שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו - לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, אֶלָּא נוֹטֵל יָדָיו בַּמַּיִם עַד הַפֶּרֶק כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּקַדְּשִׁין לָעֲבוֹדָה, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יי" (תהילים קלד,ב). וְהֶחָלָל אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו, לְפִי שֶׁאֵינוֹ בְּכִהוּנוֹ. | ה כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּקַדְּשִׁין לָעֲבוֹדָה - כשם שרוחצין ידיים לעבודת המקדש (ביאת המקדש ה,א). ואם נטל ידיו לפני התפילה - אינו צריך ליטול שוב (ר' אברהם בן רבנו, כס"מ). מְבָרֵךְ - ברכת כהנים. חָלָל - שנולד מפסולי חיתון לכהונה, כגון מגרושה או מחלוצה. בְּכִהוּנוֹ - אינו נחשב כהן לכל דבריו. |
ברכת ה' | |
ו כֹּהֵן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ דָּבָר מִכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַמּוֹנְעִין אֶת נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם - אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָכָם וְאֵינוֹ מְדַקְדֵּק בַּמִּצְווֹת, אוֹ שֶׁהָיוּ הַבְּרִיּוֹת מְרַנְּנִין אַחֲרָיו, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּצֶדֶק, הֲרֵי זֶה נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו, וְאֵין מוֹנְעִין אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁזּוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה עַל כָּל כֹּהֵן וְכֹהֵן שֶׁרָאוּי לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, וְאֵין אוֹמְרִין לְאָדָם רָשָׁע: הוֹסֵף רֶשַׁע, וְהִמָּנַע מִן הַמִּצְווֹת. | |
ז וְאַל תִּתְמַהּ וְתֹאמַר: וּמַה תּוֹעִיל בִּרְכַּת הֶדְיוֹט זֶה? שֶׁאֵין קִבּוּל הַבְּרָכָה תָּלוּי בַּכֹּהֲנִים, אֶלָּא בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם" (במדבר ו,כז) - הַכֹּהֲנִים עוֹשִׂין מִצְוָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֲמָיו מְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל כְּחֶפְצוֹ. | ז הֶדְיוֹט - אדם פשוט. קִבּוּל הַבְּרָכָה - התברכותו של המתברך. |
החריגים | |
י צִבּוּר שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן כֹּהֵן אֶלָּא שְׁלִיחַ צִבּוּר לְבַדּוֹ - לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הַבְטָחָתוֹ הִיא שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ - רַשַּׁאי. וְאִם אֵין לָהֶן כֹּהֵן כְּלָל - כְּשֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְ'שִׂים שָׁלוֹם', אוֹמֵר "אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה, הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ, כָּאָמוּר: 'יְבָרֶכְךָ יי וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר יי... יִשָּׂא יי... וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי...' (שם ו,כד-כז)", וְאֵין הָעָם עוֹנִין אָמֵן, וּמַתְחִיל וְאוֹמֵר 'שִׂים שָׁלוֹם...'. | י הַבְטָחָתוֹ - ההרגל שלו (פה"מ ברכות ה,ד). כְּשֶׁיַּגִּיעַ - לפני שיתחיל אותה. |
יא1 כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא כַּפָּיו בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אַחֵר, וּמָצָא צִבּוּר שֶׁמִּתְפַּלְּלִין וְלֹא הִגִּיעוּ לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים - נוֹשֵׂא יָדָיו לָהֶן וּמְבָרְכָן, וַאֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם. | |
חשיבות המצוה | |
יב כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן - אַף עַל פִּי שֶׁבִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת, הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵר עַל שְׁלשָׁה עֲשֵׂה: "כֹּה תְבָרְכוּ" (שם ו,כג), "אָמוֹר לָהֶם" (שם), "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי" (שם ו,כז). וְכָל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ - אֵינוֹ מִתְבָּרֵךְ; וְכָל כֹּהֵן הַמְּבָרֵךְ - מִתְבָּרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ" (בראשית יב,ג). | יב כְּעוֹבֵר - ולא ממש, שהרי היא מצוה אחת (סה"מ, הכלל התשיעי). אָמוֹר לָהֶם - הכהנים יאמרו לישראל (לעיל יד,יד הובא פירוש אחר). |
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה (15)
מפעל משנה תורה
13 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ג
14 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ד
15 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים ט"ו
טען עוד
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ד
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ג
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ד'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
