ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ז. 2+ עד ז: 2-)
חלק א – המשך: האם מותר לבעול בראשונה בשבת ויו"ט
א. אמוראים שהתירו
- ר' אמי התיר בשבת, ולגבי הכתובה – נתנו לה מטלטלין כמשכון עד שיכתבו את הכתובה,
שכן החיוב חל גם ללא כתובה, אלא שבמקום שכותבים אסור שיהיו יחד ללא כתובה כי לא סומכת דעתה, ואם נותנים לה משכון סומכת דעתה). - רב זביד התיר (וי"א שהוא עצמו כך עשה).
- רב יהודה לפי רב פפי.
(דילוג ז. 7+ עד אמצע העמוד)
- רי"ח בציידן – אסר.
ר' יעקב – הורה שאסור (והגמרא מביאה שתי דוגמאות שלשון הוראה שייכת גם באיסור, ולא רק בהיתר).
רנבי"צ-ר' אבהו – שאלו את רי"ח ואסר.
- הלכתא – מותר.
(ז. 7+)
ב. ביו"ט – רב יהודה לפי רב פפא התיר דווקא ביו"ט.
סברא – מתוך שהותרה חבורה לצורך אכילה (שחיטה), הותרה שלא לצורך (כדעת ב"ה בביצה).
שואל רב פפי – אם כך נתיר גם מוגמר? (בישום כלים על האש, מתוך שהותרה הבערה לצורך).
רב פפי – מתירים רק בדבר השווה לכל נפש ("אך אשר יאכל לכל נפש").[1]
קשה - אם כן, שנאסור שחיטת צבי (רק עשירים אוכלים)!
תשובה – מספיק "צורך" (-אכילה) השווה לכל נפש.
(ז. רבע תחתון)
חלק ב – ברכות האירוסין והנישואין
א. נישואי אלמנה –
רב – צריכה (בחור עם אלמנה, בתולה על אלמון)
רב הונא – לא צריכה (אלמון עם אלמנה)
- והרי בבועז היו עשרה?
תשובה – אכן צריכה אך רק ביום הראשון.
- והרי לגבי אלמנה שקדו חכמים ישמח עם אשתו שלושה ימים?
תשובה – יש הבדל בין ימי השבע ברכות לימי השמחה. - ברייתא שמברכים לאלמנה יום אחד, ולכאורה זה גם לבחור?
תשובה – זה רק לאלמון.
לסיכום –
אם האישה בתולה – 7 ימי ברכות ו7 שמחה.
אם האישה אלמנה –
3 ימי שמחה,
ימי הברכות תלוי בו – בחור 7, אלמון – 1.
(ז: 8+)
ב. מניין שצריך מניין עשרה?
ר"נ – מבועז - "ויקח עשרה אנשים מזקני העיר".
והחולקים – התכנסו דווקא זקנים כבי"ד כדי להתיר מואבית, והיו 10 כדי לפרסם ההיתר.
ר' אבהו – "במקהלות ברכו אלקים ה' ממקור ישראל" (הקהל את העדה, העדה הרעה הזו = 10).
והחולקים – דורשים שאפילו עוברים אמרו שירה על הים.
(ור' אבהו – א"כ היה צריך להיות כתוב בטן).
(ז: שליש תחתון)
ג. ברכת האירוסין (קידושין)
A. מה מברכים באירוסין?
ברייתא ב – ברכת אירוסין.
ר"י בברייתא א – ברכת חתנים (אביי – דווקא ביהודה, שמתייחדים, שלא יבוא עליה ללא ברכה).
B. נוסח הברכה
"...אשר קדשנו... וציוונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקידושין...",
שתי גרסאות האם חותמים –
לא חותמים – כי יש בברכה רק עניין אחד (כמו ברכות הנהנין).
חותמים – בא"י מקדש ישראל ע"י חופה וקידושין.
אמנם יש עניין אחד, אך כיון שבקידוש חותמים, גם כאן.
[1]ואילו רב פפי חשב שבעילה הנה דבר לא רגיל אצל כולם, כמו מוגמר.
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
