ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
השאלות והקושיות האלה מפסיקות להיות רלוונטיות כאשר פרעה לא מוכן להקדיש אפילו רגע אחד כדי לשקול באמת אם להיענות לדרישות של משה.
העקשנות של פרעה וחוסר הנכונות שלו להתגמש גם לנוכח המציאות של המכות אופייניים לאנשים שרואים את עצמם כאלים או כיצורים נעלים. פרעה איננו יכול להרשות לעצמו שום מראית עין של פשרה או כניעה לדרישות של משה. אם יעשה כן, תהיה בכך משום הכרה בעובדה שאיננו אל באמת, דבר שיערער את הבסיס שעליו מושתת שלטונו על מצרים.
שליטה מוחלטת על בני אדם שמבוססת על שקר גס ויומרה למעמד על-אנושי עתידה לקרוס בסופו של דבר. ייתכן שיחלפו כמה מאות שנים עד שזה יקרה, אך ההיסטוריה מוכיחה שזה תמיד קורה. טענת האלוהות הכוזבת של פרעה היא זו שדחפה אותו להתעקש והיא זאת שגזרה על מצרים תבוסה וחורבן.
למשה, לעומת זאת, יש תכונות על-אנושיות, אך התכונה העיקרית שלו, - התורה עצמה מדגישה זאת כשהיא מתארת את משה בעשרות שנות מנהיגותו - היא תכונה אנושית ביותר: ענווה, צניעות והבנה של ההבדל שבין ברוא לבורא. פסוקי הפתיחה של פרשת השבוע מלמדים אותנו את לקח הענווה הזה.
בני ישראל וגם משה עצמו קובלים בפני הקב"ה על כך שהדברים אינם מתנהלים לפי התוכנית שהם ראו בדמיונם. בתגובה אומר להם הקב"ה שאחת המגבלות של בני האדם היא חוסר היכולת הבסיסי שלהם להבין באמת את רצון האל ואת התנהלותו בענייני בני האדם. זה לקח חשוב שמשה חייב ללמוד ולהפנים. היכולת הזאת במסע החיים שלו היא שמעניקה לו את התכונה והתואר "עניו מאוד מכל האדם".
אדם שמסוגל לתקשר עם היושב במרומים בחופשיות, בכל רגע שהוא רוצה כמעט, אדם שמסוגל לחולל נסים ולהנחית על אימפריה אדירה מכות קשות יכול בקלות להתפתות ולהאמין בכוחות וביכולות שלו עצמו. לכן למשפטים הפותחים את פרשת השבוע יש חשיבות עצומה, מפני שבהם טמון המפתח לענוותנותו של משה ולגאולת בני ישראל משעבוד מצרים.
תמיד צריך לחשוש מבני אדם שמתחילים להאמין שהם על-אנושיים משום-מה. את הלקח הזה מדגיש הניגוד העז בין שני היריבים האלה – פרעה ומשה – בדרמה של גאולת בני ישראל מארץ מצרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
