ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
א. נחלקו הראשונים האם מצוה להשתכר בפורים. להלכה מצוה להשתכר אך יש להיזהר ששכרות זו תהיה שמחה של מצוה ולא של הוללות.
ב. הראשונים והאחרונים הגדירו כמה רמות של שכרות- לדוגמא: לשתות עד שירדם מחמת היין. לשתות עד שלא ידע את הגימטריא של ארור המן וברך מרדכי וכדומה.
ג. מצוות סעודת פורים היא ביום. בלילה, לדעת השו"ע אין מצווה, לדעת רמ"א יש מצווה.
ד. לשיטת רמ"א יש מקום לשכרות גם בלילה.
א. עד כמה יש להשתכר בסעודת פורים?
"אמר רבא, חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" חובה זו התקבלה והתפשטה בכל הדורות מאז ועד היום והיא מהווה חלק נכבד משמחת פורים1.
בגמרא מסופר ששנה אחת ישבו רבה ורבי זירא לסעודת פורים יחד, ורבה מתוך שכרותו 'שחט' את רבי זירא. לאחר מכן ביקש עליו רחמים והחיה אותו. שנה אחר כך, כשביקש רבה לקיים סעודת פורים עם רבי זירא, סירב רבי זירא בטענה שהוא חושש שרבה שוב ישחטנו והפעם לא יצליח להחיותו.
מתוך מעשה זה רצה אחד מהראשונים (רבינו אפרים) ללמוד שהלכה למעשה לא ראוי להשתכר בפורים. מאידך, רוב הראשונים סוברים שדברי רבא עומדים במקומם וחובה לשתות בפורים לשכרה.
עד כמה צריך לשתות כדי להיחשב שיכור ולצאת ידי חובה? בזה יש כמה שיטות:
1. עד שיירדם (מתוך כך לא יבחין בין ארור המן לברוך מרדכי)
2. עד שלא יצליח לומר את המשפט "ברוך מרדכי ארור המן ברוכה אסתר ארורה זרש [גם] חרבונא זכור לטוב" בלי טעויות.
3. עד שלא יצליח לחשב את הגימטריא של 'ארור המן ברוך מרדכי'. (502)
4. מספיק לשתות מעט יותר ממה שרגיל לשתות ביום טוב.
המשנה ברורה מעיר שיש לשים לב שהשמחה אכן תהיה שמחה של מצוה ושלא יגיע מתוך השכרות לזלזול במצוות או בברכות ותפילות2.
ב. להשתכר בליל פורים?
הראשונים חלוקים האם מצוות סעודת פורים חלה גם בליל פורים או רק ביומו.
לדעת הרמב"ם, הרשב"א והריטב"א, מצוות הסעודה חלה רק ביום שהרי במגילה נאמר 'ימי משתה ושמחה' ולא לילות3.
מאידך, דעת הראבי"ה שיש מצווה גם בלילה, אלא שהמצווה ביום היא העיקרית4.
להלכה פסק השו"ע כרמב"ם וכן פסק ש'חייב איניש לבסומי' הוא רק בסעודה בה יוצא ידי חובת משתה ושמחה בפורים. ממילא לשיטתו אין עניין להשתכר בלילה. מאידך, לדעת רמ"א גם בלילה יש מצווה בסעודה ומשתה אף על פי שלא יוצאים בה ידי חובה. וכך דעת המשנה ברורה וכף החיים5. לכאורה לשיטתם, גם אם אין חיוב להשתכר בלילה, יש בזה קצת מצווה או על כל פנים הנהגה טובה.
מקור מעניין לשיטה זו ניתן להראות מפיוט המובא במחזור ויטרי שנהגו לאומרו בתפילת ערבית של פורים: "ליל שיכורים הוא זה הלילה, לשמוח ביין הטוב ולגילה... בליל זה ישכרו כל יצורים, להזכר חוק אשר נקבע בפורים... פורים ביין פותחים בברוך, על שולחן אשר ערוך... בליל חג פורים"6.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
