ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ל: באמצע עד לא: 5-)
קים ליה בדרבה מיניה – ההצמדה בין החיוב הממוני לחיוב המיתה
מקור – רב חסדא-ר' נחוניא בה"ק – אם מגביה חלב לגוזלו ואוכלו, אין פטור של קים ליה, כי קודם גנב (הגבהה) ורק אח"כ התחייב מיתה (אכילה).
א. "קם ליה בדרבה מיניה" בזר שאכל תרומה?
ההו"א – מדובר בחיוב גזל ומיתה, וקשה – הרי קודם גזל (הגבהה) ואז התחייב מיתה (אכילה)?
תשובה – לא מדובר בחיוב גזל, אלא:
- תשלום על מה שנהנה, שקורה יחד עם חיוב המיתה.
[מדובר שחבר אחר דחף את התרומה לפיו, למקום שממנו מצד אחד זה מאוס להוציא (לכן אינו גזלן) אך מצד שני יכל להוציא ולכן אם בלע חייב מיתה].
- רב אשי – אכל תרומה שלו + קרע בגדי חברו.
- תשובה א - בחץ אי אפשר להנחה בלא עקירה
(לא. 1+)
ב. למה בזורק חץ ד' אמות בשבת וקרע בגדים – יש פטור של קים ליה, ואילו בחלב אין?
תשובה – בזריקת חץ נחשב פעולה אחת ארוכה, בחלב נחשב פעולות נפרדות, כי:
בחלב לעומת זאת יכול להתכופף ולאכול בלא ההגבהה.
- תשובה ב - בחץ אחרי שזרק לא יכול להתחרט.
- הגביה שלא על מנת להוציא, ואז התחרט והחליט להוציא.
נפק"מ – כשלא זורק אלא שהולך עם סכין בידיו קורע תוך כדי:
לפי א – גם כאן יש קים ליה.
לפי ב – כאן אין קים ליה, כי יכול להתחרט.
(לא. שליש תחתון)
ג. לפי א – קשה מברייתא על הגונב ארנק בשבת
ברישא – הגביהו ויצא: אין פטור של קים ליה, כי קודם קנה ואח"כ התחייב מיתה
בסיפא – גרר ויצא יש פטור של קים ליה, כי קונה ומתחייב בו זמנית.
לפי א, למה ברישא אין פטור, הרי זו פעולה אחת ארוכה, שהרי א"א להנחה בלא עקירה?
תשובה – שם יש פיצול בין הקנייה לבין חיוב המיתה, כי:
דחייה – במקרה כזה גם לא חייב על שבת.
- נעמד לנוח לפני היציאה, וזה נחשב כהנחה ועקירה.
דחייה – אם כן, למה הסיפא לא דיברה על נעמד לכתף שיש קים ליה?
- לא נעמד, אך סוברים כבן עזאי שהליכה נחשבת כעמידה.
וממילא לא קשה למה בסיפא הובא חידוש לגבי גורר, ולא לגבי נעמד לכתף.
(לא: רבע עליון)
ד. לגבי הסיפא של הברייתא – גונב ארנק על ידי גרירה, שיש קים ליה בדרבה מיניה
- מה החידוש? שזה נחשב דרך הוצאה.
- לאן משך, הרי לא קונים במשיכה לרה"ר?
- משך לצידי רה"ר, וכר"א שלגבי שבת זה רה"ר ולגבי קניין זה ככרה"י (כמו סמטה).
- גרר לתוך ידו שהייתה מונחת ברה"ר על הקרקע, וקנה בהגבהה (אף שלא הגביה).
- משך לרה"ר, וזה כרבינא שמשיכה ברה"ר קונה.
- המחלוקת האם משיכה קונה ברה"ר על דיוק במשנה בב"ק, לגבי גנב בהמה ומתה לפני שיצא:
רישא – משכה ויצא – פטור, דיוק: אם משך מחוץ לצר קנה (גם ברה"ר).
סיפא - הגביהו או שיצא ברשות הבעלים (במשיכה) חייב. דיוק: ההוצאה היא כמו הגבהה שדווקא ברשות הגנב ולא ברה"ר.
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
