ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
העובדה שאהרון, הכהן הגדול והצדיק של עם ישראל, האיש האהוב על כל העם, סמל האחווה ועבודת האל, לא רק היה מעורב אלא אף שימש כזרז, לפי הכתוב, ביצירת עגל הזהב, פשוט נשגבת מבינתנו. אנחנו נאלצים כמעט לומר שאין שום הסבר הגיוני או פסיכולוגי שעונה בהצלחה לשאלה איך ומדוע התרחש אירוע כזה.
התורה מספרת לנו את הסיפור בפרוזה יבשה יחסית. נראה שהיא באה ללמד אותנו שאין גבול לחירות המחשבה וההתנהגות של בני האדם, לחופש שלנו להתנהג כראוי או לעשות רע, בהתאם לרצוננו. אין שום היגיון, נס או התגלות אלוקית שיכולים להגביל את חופש הבחירה שהקב"ה העניק לבני האדם.
ההנחה של האדם המערבי ותרבות המערב הייתה ועודנה שיש הסבר הגיוני לכל דבר שמתרחש. ההנחה הזאת פשוט לא נכונה. ההיסטוריה היא בעצם סיפורם של מעשי האיוולת, השגיאות וההתנהגות הבלתי הגיונית בעליל של יחידים ואומות. פרשת השבוע איננה אלא דוגמה מצוינת לתכונה האנושית הזאת. החופש שלנו לבחור מוחלט כל כך עד שאנחנו מסוגלים להרוס את עצמנו בלי היסוס, מחשבה או חרטה.
ועם כל זה, אינני יכול לעמוד בפיתוי לדבר על מה שקדם לטעות הטרגית של בני ישראל כשעשו את עגל הזהב. התורה מדגישה שהסיבה העיקרית לכך שבני ישראל עשו את עגל הזהב הייתה היעדרו של משה רבנו.
בזמן שמשה היה בשמים, חופשי מצרכים אנושיים וממגבלות גופניות, נותרו בני ישראל ללא הנהגה למעשה. אהרון וחור ושבעים הזקנים היו שם אמנם, בתוך המחנה, אך לא היה להם כוח המנהיגות הדרוש כדי להוביל ורסן עם מרדן וקשה עורף.
בנייה מוצלחת של אומה תמיד דורשת הנהגה חכמה, סבלנית, חזקה ותובענית. המנהיג חייב להיות מסוגל לא רק לפלס דרך לפני עמו אלא גם להתנגד לעמו גם במחיר פגיעה זמנית בפופולאריות שלו. הכישלונות של אהרון, כפי שמסופר לנו בפרשת השבוע, ושל שאול המלך, כפי שמסופר לנו בספר שמואל, נובעים מחוסר היכולת שלהם לעמוד בפני הלחץ של העם באותו הרגע.
משה, הדוגמה והמופת לכל מנהיג יהודי בכל דור, מודע לרצונות העם ולמשאלות לבו, אך איננו נכנע ללחציו. התורה מתארת את משה כמי "שלא כהתה עינו". הוא תמיד ראה את העבר ואת ההווה במבט חודר ומתוך חזון לעתיד. היעדרו של מנהיג כזה עלול להוביל בקלות ליצירה של עגל זהב ולסגידה לו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
