ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(מ. במשנה הראשונה עד מא. במשנה)
חלק א – האם ליתומה / התארסה והתגרשה יש קנס ולמי?
לפי רש"י ר"א מלמד במשנה שני דינים: יתומה, ונתארסה ונתגרשה ואז נאנסה,
ושבשניהם: באונס יש קנס, במפתה אין.
A. לגבי יתומה –
אונס – יש לה, כיון שלא מחלה,
מפתה – אין, כיון שמחלה.
B. לגבי התארסה והתגרשה -
במפתה – אין קנס ("אשר לא אורשה", לגבי שאר התשלומים מח' ראשונים),
באונס – ראינו בדף לח. 3 שיטות:
רי"ס הגלילי – אין,
ר"ע – יש (למשנה שם – הקנס לעצמה, לברייתא – הקנס לאביה)
ר"א במשנה כאן לפי רי"ח – אומרת שיש קנס, וקנסה לעצמה,
ולכן דימה אותה ליתומה.
(מ. משנה שנייה)
חלק ב – תשלומי בושת ופגם
א. מניין שיש תשלומי בושת ופגם?
אולי הכול כלול ב50 השקלים של הקנס?
- ר' זירא – סברא
- לא יתכן שבת מלכים ובת הדיוטות יקבלו אותו בושת!
אביי – כן יתכן, כפי ששור שנגח עבד כנעני משלם תמיד 30, ללא תלות בעיסוק העבד.
- ובכל זאת, אם יש הבדל בגוף הנערה עצמה, שאחת כבר נבעלה לפני כן שלא כדרכה, לא יתכן שהבושת יהיה זהה!
ושוב אביי – כן יתכן, כפי ששור שנגח עבד כנעני בריא או מוכה שחין גם משלם 30!
- מהפסוק שהקנס הוא רק על עצם האונס:
"וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא-יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל-יָמָיו".
- אביי – "תחת אשר עינה".
- רבא – "השוכב".
- פסוק לגבי הפרת נדרים – "בנעוריה בית אביה",
הפשט שם מדבר על כך שאב מפר נדרי ביתו הנערה,
(מ: רבע עליון)
ב. מניין שגם בושת ופגם לאבא (משנה מא: בתחילת הפרק הבא)
אך דורשים – כל שבח נעוריה לאביה.
דחייה – הרי יש לזה פסוק אחר "וכי ימכור איש את בתו לאמה",
שדורשים שמעשי הבת הקטנה (והנערה (מז.)) לאביה,
אלא "בנעוריה" מדבר רק על נדרים.
- ללמוד מתחומים אחרים לבושת ופגם:
- מנדרים הנ"ל.
דחייה – לא לומדים ממון מאיסור.
- מהקנס.
דחייה – לא לומדים ממון מקנס.
- סברא – כי האב הוא זה שמפסיד כסף,
שהרי יכול לקדשה תמורת כסף לאדם מאוס, ועי"ז מרוויח מבושתה.
(המשנה בעמוד א + גמרא מ. מעל האמצע)
ג. איך מעריכים את הסכום
A. בושת –
1. במשנה – הכל לפי המבייש והמתבייש (רש"י – ככל שהאדם חשוב או מזולזל – הבושה קטנה).
2. בשטמ"ק – מעריכים כמה היתה משלמת בשביל שלא ידעו על כך שנאנסה.
B. פגם –
מעריכים כמה אדם היה משלם כדי להשיאה לעבדו בתולה מול אנוסה (אדם מוכן לשלם יותר בשביל לשמח את עבדו).
(במשנה כתוב שמעריכים כאילו היא שפחה, אולם תוס' מסבירים שהמשנה רק הביאה דוגמא, אך בפועל כיון שאינה שפחה מעריכים כמה היה משלם עליה כשאינה שפחה בשביל עבדו).
(מ: במשנה, את כל זה ראינו בתחילת הפרק)
חלק ג – סיכום זכויות האב בביתו (מכירה לשפחה, קנס)
למוכרה לשפחה – רק קטנה, ולא נערה.
קנס – נערה כן, קטנה:
המשנה (ר"מ) – לא,
מקור: "ולו תהיה לאישה" – במהווה עצמה, שיש לה דעת לקדש עצמה.
חכמים – כן.
מקור: ר"ל – כל מקום שהכתיב הוא "נער" במקום "נערה", הכוונה גם קטנה.
[רב אשי שמע שר"ל אמר את זה על מוציא שם רע,
ששם כתוב בכתיב מלא "נערה", ושם אכן אמר ר"ל שזה דווקא נערה.
ורב אדא בר אהבה – שם זה המקור לכלל של ר"ל, כי הרי שם ודאי שקטנה לא (כי לא סוקלים קטנה), ובכל זאת נכתב שם נערה ללמד שרק בכתיב מלא זה נערה].

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









