ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
מדוע אנו זקוקים לחסידה?
הסיפור הזה משקף קושי הקיים אצל הורים ומחנכים רבים בעת שהם באים לעסוק בנושאים צנועים. היא לא מאפיינת דווקא אנשים דתיים (הגם שהיא בולטת יותר אצלם) והאגדה על החסידה שמביאה תינוקות מגיעה בכלל ממקורות לא יהודיים. גם כאשר ילדים פונים מיוזמתם ושואלים על עובדות החיים, הם נתקלים לא פעם בתשובות מתחמקות בסגנון "אין לי זמן עכשיו", "תשאל את אמא" וכו'.
מדוע זה קורה? מה עוצר אותנו ומקשה עלינו כאשר אנו באים לדבר עם ילדינו על שאלות כמו 'איך באים ילדים לעולם' ועל סוגיות צנועות אחרות?
יש לכך מספר תשובות וכדאי להכיר אותן כדי להתמודד איתן בצורה נכונה.
א. יש הורים החשים מובכים כאשר הם באים לעסוק במיניות ובדברים אינטימיים כיוון שהם חשים שבכך הם 'מסגירים' את עצמם . הרי לא מדובר כאן על נושא תיאורטי-פילוסופי. כל מה שהם אומרים נכון בעצם גם לגבי עצמם, וההוכחה הכי טובה לכך שגם הם 'יצורים מיניים' אלו הילדים העומדים לפניהם.
ב. לא מעט הורים הם בעצמם פרי הגידול של קשר השתיקה בנושא שאיפיין את הדורות הקודמים. ההתעלמות והדחקת העיסוק בנושאים צנועים היתה הנורמה המקובלת, ונוצר מעין טאבו ש'לא מדברים עליו', לא בבית וגם לא בבי"ס. גם בעולם הדתי כשהמורה בכיתה ב' הגיעה לפרשיית יהודה ותמר או יוסף ואשת פוטיפר היא נגעה בהן בחטף ודילגה באלגנטיות לפרק הבא. יש מבוגרים שמסקנתם מכך היא: "איתי לא דיברו על כל זה ויצאתי בסדר, אז כנראה שזה לא באמת הכרחי...".
ג. "שתיקה אידאולוגית" – הנובעת משיקולים תורניים ("אל תעירו ואל תעוררו", "אין דורשים בעריות בשלושה", אלו דברים ש"השתיקה יפה להם" וכו') או חינוכיים (שיח בנושא עלול לבלבל, לגרות ולגרור פנימה ילדים 'תמימים'. אולי אם נסיח את הדעת ולא נדבר על כך – זה ייעלם מעצמו ועוד).
ד. יש הורים שבנושא המיניות והיחס לגוף יש להם נקודות לא פתורות וקושי עם עצמם , כך שהקושי לא מתחיל מההסברה לאחרים אלא מעצם העניין.
ה. מדובר בנושא בו המסרים מורכבים, צדדים שונים של 'אסור' ו'מותר' משמשים בעירבוביה, ויש בכך כדי לבלבל מבוגרים וצעירים כאחד.
ו. חילול המיניות - העולם המערבי שאנו חיים בו וסופגים את מסריו התרבותיים עוסק במיניות ללא הרף, אך בעיקר בצורה גסה, שלילית, נמוכה ומעוותת. הדבר מרתיע מלעסוק בנושא שבבסיסו הוא קדוש וחיובי כיוון שהאסוציאציות הראשונות שהוא מציף שייכות למקומות הפסולים שהעולם המערבי לקח לשם.
מחיר השתיקה
לבחירה של הורים ומורים לפתח 'עיוורון מבחירה' ולהתעלם מן הנושא יש מחירים רבים.
הראשון הוא הפסד של הזדמנות יקרה להיות שותפים עם הילדים שלנו בדבר נפלא שעובר עליהם. השעון הביולוגי שלהם מתקתק והחיים שבתוכם גדלים ומתפתחים. הקב"ה מצמיח אותם להיות אנשים בוגרים, וגופם מתכונן לרגע בו יוכלו להפוך להיות הורים בעצמם. חבל מאוד אם לא ניקח חלק בתהליך המקסים הזה, כמו שחשוב לנו להיות שותפים איתם בדברים משמעותיים אחרים שהם עוברים.
יש כאן גם הפסד של הזכות להיות מקור המידע עבורם בנושאים הללו ולבנות אצלם מערכת בריאה, טבעית ויפה לסוגיות הללו. אם אנחנו לא נהיה אלו שנמלא את החלל הוא יוצף במהרה במידע ממקורות שחלקם שלילי ביותר. זה נכון במיוחד היום כשהידע זמין ונגיש בטלוויזיה, בסרטים, בפרסומות ומעל לכל – באינטרנט, אלא ששם הוא מעורב בטומאה וקלקול נורא.
לכן השאלה אינה האם הילדים ילמדו על הנושאים הללו, אלא כיצד . האם את עובדות החיים הקסומות הם יקלטו בצורה מעוותת מספרים, סרטים, אתרים או רסיסי מידע ששמעו מחברים, או שיהיה מבוגר אמיץ ואחראי שיסביר להם בצורה טובה ומתאימה את כל מה שהם צריכים לדעת. בעולם שבו מושגים כמו 'מצעד הגאווה', 'הטרדות מיניות', 'אונס' מרחפים בחלל האוויר, בעידן שבו התא המשפחתי עבר תהפוכות אדירות – מתי נתחיל אנחנו לדבר על הבריא והנכון? האם רק לאחר שכל הידע המעוות שגור היטב על לשונם? נאמר זאת כך: ילדינו מקבלים חינוך מיני רחב ביותר ממגוון מקורות. החובה שלנו כלפיהם וכלפי ריבונו של עולם שהפקיד אותם בידינו היא להוביל את המהלך בשמחה ולא להיגרר אליו. השאיפה שלנו היא שאת הדברים החשובים והרגישים ביותר בחיים, הם יקבלו קודם כל מאיתנו ובצורה הטובה והמתאימה ביותר.
מהי הגישה התורנית לנושא החינוך למיניות וצניעות? כיצד יש לגשת לנושא בשיחה עם הילדים? מאיזה גיל? ממה צריך להיזהר? על כל זאת ועוד בע"ה בפעם הבאה.
למאמר הבא לחץ כאן
תודה לרב אלי שיינפלד ולשולמית בן שעיה
הרב יוני לביא
מנהל חינוכי במוקד "חברים מקשיבים", מראשי ארגון קהלים ומרבני מרכז ברקאי.
יום שכולו תורה - ניסן תשע"ג איך נהפוך את ליל הסדר לחוויה משפחתית וחינוכית מעצימה?
יום שכולו תורה - רעננה, ניסן תשע"ג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
