ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
תפקידו של עם ושל אדם להיות בני חורין, לא להיות משועבדים לאחרים בכל שעבוד שהוא. עיקר הסיפור של יציאת מצרים מבוסס על זה שאנו מדגישים את שלילת העבדות מחד, ואת חיוניות החירות מאידך. וכך נאמר במשנה (פסחים י, ד): "מתחיל בגנות ומסיים בשבח" - ביושבנו בסדר ליל חרותנו, עלינו לפתוח תחילה בגנותנו ורק לאחר מכן לספר בשבחנו.
מהי הגנות ומהו השבח? מובאות בגמרא שתי דעות. רב אמר: הגנות - "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו", והשבח - "ועכשיו קירבנו המקום לעבודתו". ושמואל אמר: הגנות - "עבדים היינו לפרעה במצרים", והשבח - "ויוציאנו ה' אלוקינו משם" (פסחים קטז, א; וע' רמב"ם הל' חו"מ פ"ז, ד). אין אלה שתי דעות מנוגדות, כי אם משלימות זו את זו. אלה הם שני צדדים של גנות ושבח. האחד מדגיש את השעבוד הרוחני ואת הגאולה הרוחנית, והשני את השעבוד הפיזי ואת הגאולה הפיזית. רק שני אלה כאחד - הגאולה הפיזית-מדינית והגאולה הרוחנית - מהווים את הגאולה השלמה.
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". בכל דור ודור ישבו יהודים בליל הסדר, סיפרו על היציאה מעבדות לחירות והשתדלו לחיותה בעצמם. אולם מי כמונו יכולים לחוש זאת ממש, שהרי אנו חיים בעצמנו יציאה משעבוד לגאולה. זכינו לראשית צמיחת גאולתנו, לתקומתה של מדינתנו מחדש ולשחרור ארצנו מידי זרים. יצאנו ממש משעבוד לגאולה. אבל סיפור יציאת מצרים מזכיר לנו שגאולה שלמה היא רק כאשר לגאולה הפיזית-מדינית מצטרפת הגאולה הרוחנית, כאשר גאולת הגוף נשלמת על ידי גאולת הנשמה.
בליל הסדר של זמן חירותנו אנחנו שותים ארבע כוסות של הודיה כנגד ארבע לשונות של גאולה (עי' ירושלמי פסחים פ"י ה"א): "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים: ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים" (שמות ו, ו ז).
זוהי התוכנית האלוקית ליציאתנו ממצרים, וממנה אנו למדים שמדובר בתהליך של גאולה ויש בו שלבים (עי' ספורנו ומלבי"ם שם): "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" - הוצאה מתחת הסבל הקשה, עם התחלת המכות; "והצלתי אתכם מעבודתם" - הצלה מהעבודה בכלל, עם יציאתנו ממצרים; "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים" - בקריעת ים-סוף; "ולקחתי אתכם לי לעם" - במעמד הר סיני.
אלה הם השלבים של הגאולה השלמה, גאולת הגוף וגאולת הנשמה כאחד. שלושת השלבים הראשונים עוסקים ביציאת מצרים - הגאולה הפיזית; והשלב הרביעי - מתן תורה - הגאולה הרוחנית. שלושת השלבים הראשונים עוסקים בשחרורנו משעבוד מצרים, והשלב הרביעי מפגיש אותנו עם ייחודנו.
לשם גילוי ייחודנו בפועל בא השלב החמישי - הלשון החמישית של גאולה: "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'" (שמות ו, ח). רק בארץ ישראל יש לנו האפשרות להגשים את ייעודנו בשלמות כעם ה'. על כן בשלב החמישי של "והבאתי אתכם אל הארץ" מסתיים התהליך בשלמות.
שורש הגלויות
גלות מצרים היא השורש לכל הגלויות, וגאולת מצרים - השורש לכל הגאולות. גאולת מצרים מהווה דגם ותבנית לגאולה האחרונה, אשר בתהליכיה אנו חיים.
כשם שישנם שלבים בגלות, קודם הגוף משתעבד ולאחר מכן משתעבדת גם הנשמה, כך גם בגאולה - תחילה נגאל הגוף ורק אחר כך נגאלת הנשמה. שעבוד הגוף קל יותר משעבוד הנשמה, וגאולת הגוף קלה אף היא יותר מגאולת הנשמה. גם אחרי שהגוף כבר נגאל, הנפש עדיין נשארת משועבדת.
הנביא יחזקאל (לו, כד כז) פורש את התוכנית האלוקית של גאולתנו האחרונה: "ולקחתי אתכם מן הגויים וקיבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם: וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם: ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר: ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקיי תלכו ומשפטיי תשמרו ועשיתם".
מדובר בתהליך אשר גם בו ארבעה שלבים. השלב הראשון: קיבוץ גלויות - זוהי גאולת הגוף. שלושת השלבים הבאים עוסקים בתהליך של גאולת הנשמה - עד לשיבה המלאה לתורה ולמצוותיה. רק לאחר מכן בא השלב החמישי והמסכם: "וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם והייתם לי לעם ואנוכי אהיה לכם לאלוקים" (יחזקאל לו, כח).
זכינו בדורנו לראשית צמיחת גאולתנו עם תקומתה של מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות לתוכה. זאת גאולת הגוף, אשר המשכה הברור והבטוח הוא גאולת הנשמה. אז תהיה גאולתנו שלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
