ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- רבי עקיבא
רבי עקיבא היה יכול בוודאי לשקוע באבל ובייאוש על תלמידיו הרבים שאבדו. אך הוא בחר לקום, ומתוך ההריסות הלך ולימד חמישה תלמידים חדשים. אך מה הם חמישה תלמידים כנגד עשרות אלפי התלמידים שהיו לו? כיצד יכולים חמישה תלמידים לפצות על עולם תורני שלם שחרב? איזה ערך יש להם? האם יש טעם להתאמץ ולטרוח בשביל דבר קטן כל כך?
והנה, הגמרא מגלה שחמשת התלמידים הללו "הם הם העמידו תורה אותה שעה". חמשת תלמידיו החדשים של רבי עקיבא צמחו להיות מגדולי תלמידי החכמים שעמדו לישראל במהלך הדורות, ובאמצעותם הצליח רבי עקיבא להקים עולם תורה חדש ועצום, שהשפעתו לדורות בלתי נתפסת!
מעשה זה מלמדנו כמה גדול כוחם של יחידים וכיצד אנשים מעטים, האזורים בכוח רצון אדיר וחדורים באמונה, יכולים לחולל מהפך ולשנות לחלוטין את המציאות לדורי דורות.
המהפך שבדורנו
בדורנו, חזרה ההיסטוריה על עצמה. הייתה במציאות דרך חד־סיטרית של עזיבת תורה ומצוות בקרב הנוער, גם בקרב נערים ונערות מבתים טובים ביותר. ילד שהתחנך בבית ספר יסודי דתי נפרד מכל היהדות שלו בסיימו את כיתה ח'. "הוא הוריד את הכובע", היינו אומרים. כיפה – מאן דכר שמיה? מי חלם אז בחלום הוורוד ביותר שאי פעם ילכו עם כיפה ברחוב? יהודים שלא עבדו במוסדות דתיים, אף אם היו יראי שמיים, היו הולכים בעבודתם גלויי ראש. והייתה חרדה גדולה: מה יהיה? מה עושים כדי לשנות מציאות נוראה זאת?
לשם כך הוקמה אז תנועת בני עקיבא, תנועת הנוער הדתית החלוצית, במגמה לבלום את הסחף הזה, לזקוף את קומתו של הנוער הדתי ולמנוע את התרחקותו מן התורה.
מרן הרב קוק זצ"ל, במכתבו לכנס מדריכים של בני עקיבא, כינה את בני עקיבא "יקירי לבבי". הרב משה צבי נריה זצ"ל סיפר שכאשר סיפר למרן הרב קוק זצ"ל על פעילותו בבני עקיבא ועל כך שארגן סניפים חדשים בכמה מקומות הגיב הרב בזו הלשון: "אין לך דבר קדוש מזה!"
הרואה הגדול, מרן הרב קוק זצ"ל, ראה כנראה בחזון רוחו את ההצלה הגדולה שתביא תנועת בני עקיבא לנוער הישראלי מהתרחקות מתורה ומצוותיה ותוביל אותו לבניין העם והארץ, מבחינה חומרית ורוחנית גם יחד.
היו בוודאי שפקפקו אם בני עקיבא יצליחו במשימתם, היו בוודאי שחשבו שהמצב אבוד וחסר תקנה. אך מתברר שההצלחה הייתה מעל ומעבר לכל המשוער. בני עקיבא אכן זקפו את קומתו של הנוער הדתי והנחילו לו אמונה בדרכו, ביטחון בצדקתו ונחישות במעשיו, ועל ידי כך שינו לחלוטין את המציאות בעם ישראל. קשה להעלות על הדעת איך היה נראה עם ישראל כיום בלי בני עקיבא.
בימים ההם ישיבה הייתה מציאות שלא מעלמא הדין. הישיבות הוותיקות הלכו והתרוקנו והנוער הארצישראלי מהיישוב החדש כלל לא העלה בדעתו ללכת לישיבה. יצא אז ספר על החינוך העברי ובו פרק על הישיבות, שהסתיים בקביעה כי "הישיבות הן נחלת העבר שאין לשוב אליהן". כמה סמלי הדבר שבאותה שנה קמה בכפר הרוא"ה ישיבת בני עקיבא שהייתה יסוד למהפכת התורה בישראל בדורנו.
מו"ר הרב משה צבי נריה זצ"ל הלך בדרכו של רבי עקיבא. גם במצב הקשה שהיה בזמנו – לא התייאש! הוא התחיל את פעילותו בבני עקיבא, הגביר בה את הצד התורני ועל ידי כך הביא לייסוד ישיבת בני עקיבא הראשונה. לעבודת הקודש שלו הצטרף מו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל, ועל ידי פעולתם לקרב את הנוער לתורה ותלמודה נבנה במשך השנים עולם תורה אדיר: ישיבות ואולפנות, ישיבות הסדר ומכללות, מכינות קדם־צבאיות ומדרשות.
החינוך בבני עקיבא הוא שעורר את הרצון ללמוד תורה, ומתוך כך קם עולם תורה ציוני שלם וחולל את מהפכת התורה בישראל. נבנה עולם תורני ציוני אדיר שמטביע את חותמו בכל התחומים במדינת ישראל. אפשר לומר בפה מלא על בני עקיבא את שנאמר על תלמידי רבי עקיבא: "והם הם העמידו תורה אותה שעה".
בוגרי מוסדות החינוך של בני עקיבא הם מופת באישיותם, במוסריותם, באידיאליזם שלהם. הם מובילים כיום בכל התחומים הערכיים והחלוציים במדינת ישראל. הם בולטים לטובה הן באורח חייהם הפרטי, התורני והמוסרי והן בתרומתם הלאומית בכל תחום שנצרך.
עם הפנים קדימה
תנועת בני עקיבא, על שלל מוסדותיה וענפיה, מדגישה בחינוכה לחניכיה ותלמידיה את היותנו חלק מכלל ישראל ואת משימתנו הגדולה לפעול לקדם את עם ישראל כולו למילוי ייעודיו. וכל זאת על ידי הארה באור תורה, שרק בכוחו להחזיר למוטב.
את המהפכה הזאת בני עקיבא מצווים להמשיך – ללכת בדרכם של תלמידי רבי עקיבא ולמלא את כל ארץ ישראל בתורה. זוהי משימה לאומית קדושה המוטלת עלינו ואתגר גדול העומד לפנינו. זהו הצורך האמיתי של עם ישראל כיום, התשובה השורשית האמיתית לכל בעיותינו המוסריות והלאומיות גם יחד.
על בני עקיבא להמשיך להניף גבוה את דגל הציונות הדתית בשלמותו – דגל המאחד תחתיו את התורה, העם והארץ, דגל המחבר תורה ומדינה ומשלב תורה עם צבא. זהו החזון היהודי השלם, האמת היהודית שסופה לנצח ולהיות נחלת העם כולו!
על בני עקיבא לסייע להנחיל אמת נצחית זאת לעם כולו, ועליה לעשות זאת בדרך החיובית, כפי שלימד אותנו מרן הרב קוק זצ"ל: "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה". לנצח את השלילה באופן אמיתי אפשר רק על ידי הגברת החיוב. חושך אפשר לגרש רק על ידי אור. ואם "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך" (חובות הלבבות ה, ה) – על אחת כמה וכמה הרבה אור! עלינו אפוא להמשיך להאיר בעם ובמדינה באור תורת ארץ ישראל בעוצמה רבה.
הגמרא אמרה שחמשת תלמידי רבי עקיבא "העמידו תורה אותה שעה", ובמדרש (בראשית רבה סא, ג) הודגש ש"הם עמדו ומילאו כל ארץ ישראל תורה". זו המשימה הגדולה המוטלת גם עלינו כיום, וזה האתגר הגדול הניצב לפנינו: למלא את כל ארץ ישראל תורה, ולהגיע למציאות של "וכל בנייך לימודי ה'" (ישעיהו נד, יג). קדימה בני עקיבא!
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
