ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- רבי עקיבא
רבי עקיבא היה יכול בוודאי לשקוע באבל ובייאוש על תלמידיו הרבים שאבדו. אך הוא בחר לקום, ומתוך ההריסות הלך ולימד חמישה תלמידים חדשים. אך מה הם חמישה תלמידים כנגד עשרות אלפי התלמידים שהיו לו? כיצד יכולים חמישה תלמידים לפצות על עולם תורני שלם שחרב? איזה ערך יש להם? האם יש טעם להתאמץ ולטרוח בשביל דבר קטן כל כך?
והנה, הגמרא מגלה שחמשת התלמידים הללו "הם הם העמידו תורה אותה שעה". חמשת תלמידיו החדשים של רבי עקיבא צמחו להיות מגדולי תלמידי החכמים שעמדו לישראל במהלך הדורות, ובאמצעותם הצליח רבי עקיבא להקים עולם תורה חדש ועצום, שהשפעתו לדורות בלתי נתפסת!
מעשה זה מלמדנו כמה גדול כוחם של יחידים וכיצד אנשים מעטים, האזורים בכוח רצון אדיר וחדורים באמונה, יכולים לחולל מהפך ולשנות לחלוטין את המציאות לדורי דורות.
המהפך שבדורנו
בדורנו, חזרה ההיסטוריה על עצמה. הייתה במציאות דרך חד־סיטרית של עזיבת תורה ומצוות בקרב הנוער, גם בקרב נערים ונערות מבתים טובים ביותר. ילד שהתחנך בבית ספר יסודי דתי נפרד מכל היהדות שלו בסיימו את כיתה ח'. "הוא הוריד את הכובע", היינו אומרים. כיפה – מאן דכר שמיה? מי חלם אז בחלום הוורוד ביותר שאי פעם ילכו עם כיפה ברחוב? יהודים שלא עבדו במוסדות דתיים, אף אם היו יראי שמיים, היו הולכים בעבודתם גלויי ראש. והייתה חרדה גדולה: מה יהיה? מה עושים כדי לשנות מציאות נוראה זאת?
לשם כך הוקמה אז תנועת בני עקיבא, תנועת הנוער הדתית החלוצית, במגמה לבלום את הסחף הזה, לזקוף את קומתו של הנוער הדתי ולמנוע את התרחקותו מן התורה.
מרן הרב קוק זצ"ל, במכתבו לכנס מדריכים של בני עקיבא, כינה את בני עקיבא "יקירי לבבי". הרב משה צבי נריה זצ"ל סיפר שכאשר סיפר למרן הרב קוק זצ"ל על פעילותו בבני עקיבא ועל כך שארגן סניפים חדשים בכמה מקומות הגיב הרב בזו הלשון: "אין לך דבר קדוש מזה!"
הרואה הגדול, מרן הרב קוק זצ"ל, ראה כנראה בחזון רוחו את ההצלה הגדולה שתביא תנועת בני עקיבא לנוער הישראלי מהתרחקות מתורה ומצוותיה ותוביל אותו לבניין העם והארץ, מבחינה חומרית ורוחנית גם יחד.
היו בוודאי שפקפקו אם בני עקיבא יצליחו במשימתם, היו בוודאי שחשבו שהמצב אבוד וחסר תקנה. אך מתברר שההצלחה הייתה מעל ומעבר לכל המשוער. בני עקיבא אכן זקפו את קומתו של הנוער הדתי והנחילו לו אמונה בדרכו, ביטחון בצדקתו ונחישות במעשיו, ועל ידי כך שינו לחלוטין את המציאות בעם ישראל. קשה להעלות על הדעת איך היה נראה עם ישראל כיום בלי בני עקיבא.
בימים ההם ישיבה הייתה מציאות שלא מעלמא הדין. הישיבות הוותיקות הלכו והתרוקנו והנוער הארצישראלי מהיישוב החדש כלל לא העלה בדעתו ללכת לישיבה. יצא אז ספר על החינוך העברי ובו פרק על הישיבות, שהסתיים בקביעה כי "הישיבות הן נחלת העבר שאין לשוב אליהן". כמה סמלי הדבר שבאותה שנה קמה בכפר הרוא"ה ישיבת בני עקיבא שהייתה יסוד למהפכת התורה בישראל בדורנו.
מו"ר הרב משה צבי נריה זצ"ל הלך בדרכו של רבי עקיבא. גם במצב הקשה שהיה בזמנו – לא התייאש! הוא התחיל את פעילותו בבני עקיבא, הגביר בה את הצד התורני ועל ידי כך הביא לייסוד ישיבת בני עקיבא הראשונה. לעבודת הקודש שלו הצטרף מו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל, ועל ידי פעולתם לקרב את הנוער לתורה ותלמודה נבנה במשך השנים עולם תורה אדיר: ישיבות ואולפנות, ישיבות הסדר ומכללות, מכינות קדם־צבאיות ומדרשות.
החינוך בבני עקיבא הוא שעורר את הרצון ללמוד תורה, ומתוך כך קם עולם תורה ציוני שלם וחולל את מהפכת התורה בישראל. נבנה עולם תורני ציוני אדיר שמטביע את חותמו בכל התחומים במדינת ישראל. אפשר לומר בפה מלא על בני עקיבא את שנאמר על תלמידי רבי עקיבא: "והם הם העמידו תורה אותה שעה".
בוגרי מוסדות החינוך של בני עקיבא הם מופת באישיותם, במוסריותם, באידיאליזם שלהם. הם מובילים כיום בכל התחומים הערכיים והחלוציים במדינת ישראל. הם בולטים לטובה הן באורח חייהם הפרטי, התורני והמוסרי והן בתרומתם הלאומית בכל תחום שנצרך.
עם הפנים קדימה
תנועת בני עקיבא, על שלל מוסדותיה וענפיה, מדגישה בחינוכה לחניכיה ותלמידיה את היותנו חלק מכלל ישראל ואת משימתנו הגדולה לפעול לקדם את עם ישראל כולו למילוי ייעודיו. וכל זאת על ידי הארה באור תורה, שרק בכוחו להחזיר למוטב.
את המהפכה הזאת בני עקיבא מצווים להמשיך – ללכת בדרכם של תלמידי רבי עקיבא ולמלא את כל ארץ ישראל בתורה. זוהי משימה לאומית קדושה המוטלת עלינו ואתגר גדול העומד לפנינו. זהו הצורך האמיתי של עם ישראל כיום, התשובה השורשית האמיתית לכל בעיותינו המוסריות והלאומיות גם יחד.
על בני עקיבא להמשיך להניף גבוה את דגל הציונות הדתית בשלמותו – דגל המאחד תחתיו את התורה, העם והארץ, דגל המחבר תורה ומדינה ומשלב תורה עם צבא. זהו החזון היהודי השלם, האמת היהודית שסופה לנצח ולהיות נחלת העם כולו!
על בני עקיבא לסייע להנחיל אמת נצחית זאת לעם כולו, ועליה לעשות זאת בדרך החיובית, כפי שלימד אותנו מרן הרב קוק זצ"ל: "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה". לנצח את השלילה באופן אמיתי אפשר רק על ידי הגברת החיוב. חושך אפשר לגרש רק על ידי אור. ואם "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך" (חובות הלבבות ה, ה) – על אחת כמה וכמה הרבה אור! עלינו אפוא להמשיך להאיר בעם ובמדינה באור תורת ארץ ישראל בעוצמה רבה.
הגמרא אמרה שחמשת תלמידי רבי עקיבא "העמידו תורה אותה שעה", ובמדרש (בראשית רבה סא, ג) הודגש ש"הם עמדו ומילאו כל ארץ ישראל תורה". זו המשימה הגדולה המוטלת גם עלינו כיום, וזה האתגר הגדול הניצב לפנינו: למלא את כל ארץ ישראל תורה, ולהגיע למציאות של "וכל בנייך לימודי ה'" (ישעיהו נד, יג). קדימה בני עקיבא!
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
