ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
יש המקפידים לרכוש מוצרים המכילים קמח אשר נטחן ונאפה לאחר הפסח בכדי להימנע מחשש של "חמץ שעבר עליו הפסח" שלא נמכר כראוי לגוי. על מוצרים רבים אפשר למצוא את הכיתוב "נאפה לאחר הפסח", אך פעמים רבות לא מופיע ציון זה על אריזת המוצר.
הרוצה לוודא מתי יוצר מוצר כלשהו, יוכל לעשות זאת בעזרת פענוח קוד היצור (לא הברקוד!) המופיע על המוצר, המציין באיזה תאריך ייצרו את המוצר. קיימות מספר אפשריות כיצד לכתוב את הקוד, ולהלן יובאו מספר צורות שכיחות של הקוד ודרך הפענוח שלהן (מתוך ספר נהלי הכשרות של הרה"ר, עמ' 191-193).
קוד הייצור - איך קוראים את זה?
קיימות שיטות שונות לזיהוי תאריך הייצור של המוצרים, כאשר העיקרון הוא אחיד- שימוש באותיות ובמספרים לסימון של השנה, החודש, היום בשבוע וכו'. 26 האותיות בשפה הלועזית (A-B-C-D) והספרות (1-2-3) מהווים בסיס לסימון המוצרים, לפי מיקום האותיות והמספרים.
אם לדוגמא מודפס על המוצר: 0539 L21371662A
פירושו: מספר הצרור(בטש) הוא 2137 , הייצור נעשה ביום ה- 166 מתחילת השנה, 2 שנת 2002, Aהמשמרת הראשונה של אותו היום, 0539 בשעה 5.39 לפנות בוקר.
דוגמא נוספת מצויה: 1 LBD.
פירושו: L מסמל את החודש 12 שהוא דצמבר (לפי סדר האותיות ABC), B מסמל את השבוע השני (לפי הסדר הנ"ל), D מסמל את היום הרביעי בשבוע, 1 מייצג את שנת 2001 .
בשורה התחתונה...
למעשה, ברוב המוצרים תאריך הייצור יופיע בקוד בן 4 ספרות, כאשר הספרה הראשונה (משמאל) מייצגת את שנת הייצור (5= 2015) ושאר שלוש הספרות מייצגות את מספר הימים מתחילת השנה (בין 1 ל- 365).
בשנת תשע"ה - כג' ניסן תשע"ה חל ב-12 באפריל 2015, שהוא היום ה-102 מתחילת השנה.
לכן, קוד שמופיע בו 5102 או מספר גבוה יותר (לדוגמא: 5108) מלמד שהמוצר יוצר לאחר הפסח.
לעיתים יופיע בהמשך מספר נוסף, המסמל את המשמרת ושעת הייצור, ויש צורך בתשומת לב ובהגיון פשוט כדי לוודא מהן 4 הספרות המייצגות את תאריך הייצור עצמו. לשם כך, אפשר להיעזר בתאריך התפוגה המודפס במלואו, ובדרך כלל הוא יחול לאחר מספר חודשים שלם מיום הייצור.
יוצר לאחר הפסח או נטחן לאחר הפסח?
חשוב לציין, שתאריך יצורו של המוצר מעיד על תאריך סיום הכנתו במפעל, אבל לא על תאריך טחינת הקמח שהשתמשו בו במהלך הייצור.
המקפידים לאכול לאחר הפסח אך ורק מוצרים שהקמח שבתוכם נטחן לאחר הפסח לא יוכלו להיעזר בקוד הייצור, ורק כאשר יופיע על גבי
האריזה כיתוב המציין שהקמח "נטחן אחר הפסח" אפשר לדעת בוודאות שאין בו חשש של חמץ שעבר עליו הפסח.
ומה למעשה? האם נכון להחמיר ולא לרכוש חמץ שנמכר לגוי?
כל הארץ מלאה בחמץ שנמכר לגוי. שמענו על יהודים מיוחדים המחמירים בזה ולא אוכלים חמץ עד חג שבועות. זו וודאי מידת חסידות גדולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
