ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
א. יש לנהוג בפירות הלכות קדושת שביעית: לא לבזות אותם, לשמור על שאריותיהם וכדומה, כמבואר בהרחבה בספרי הלכות השמיטה.
ב. לרוכשים בחנויות ובשווקים – בזמן שישנם פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית, יש לרכוש רק בחנות המפוקחת באחד ממסלולי ההכשר לשמיטה (היתר מכירה, אוצר בית דין וכדומה).
ג. בקטיף עצמי – בחלק מסוגי הירקות יש 'איסור ספיחין', ואסור לאוכלם כאשר הם נלקטים בתאריכים מסויימים.
ד. ביעור – יש לבער את הפירות מן הבית כאשר כלו לחיה מן השדה, כפי שמבואר בספרי השמיטה.
לכן חשוב לעקוב אחר תאריכי הקדושה של הפירות והירקות. את הרשימה המלאה ניתן למצוא באתר כושרות.
נכון לאמצע חודש אייר התשע"ה מצב הפירות והירקות הוא כדלהלן:
פירות – כמעט כל הפירות הנקטפים מן העצים כעת הם קדושים בקדושת שביעית, רבים מהם כבר נמצאים בשווקים (בננה, אפרסק, שסק, אוכמניות, גודגדן ודובדבן, לימונים, משמש, נקטרינה, ענבים, סברס (צבר), שזיף, שקד, תאנה, תות עץ).וחלקם יגיעו בחודשים הקרובים (אגס, ליצ'י, מנגו ועוד). פירות אלו אין לקנות בחנויות שאינן מפוקחות.
ישנם כמה מיני פירות שנמכרים ובעונה זו עדיין לא חלה עליהם קדושת שביעית: אגוזים, אנונה, זיתים, חבושים, פומלה, קלמנטינה, שקדים, ותמרים. פירות אלו ניתן עדיין לרכוש בחנויות שאינן מפוקחות לשמיטה.
ירקות – כל הירקות שנקטפו בשמיטה קדושים בקדושת שביעית. לכן אין לקנות שום סוג של ירק בחנויות שאינן מפוקחות.
בשלב זה של השנה רוב הירקות כבר אסורים באיסור ספיחין ואין לאוכלם אף בקטיף עצמי מן הגינה, משום שרק ירקות שהתחילו לצמוח לפני השמיטה מותרים באכילה. מטעם זה גם ב'אוצר בית דין' מתמעטים מיני הירקות הקדושים בקדושת שביעית (מלפפונים, חצילים וקישואים, ובקרב תסתיים גם עונת העגבניות הקדושות. נותרו קדושים רק ירקות בעלי זמן גידול או שימור ארוכים: בטטה, בצל, גזר, גמבה, תפוחי אדמה, וסלק). שאר הירקות הנמכרים כעת ב'אוצר הארץ' הינן של 'היתר מכירה' (כאשר מסומן 'מגבול עולי מצרים' ולא מסומן 'קדושת שביעית'), או ירקות הגדלים בערבה, שהייתרון המרכזי שלהם הוא חיזוק חקלאות יהודית בארץ ישראל בלבד (למעט מספר מינים מיובאים).
דגנים וקטניות – בשלב זה של השנה מתחילים להגיע לשוק קטניות הקדושות בקדושת שביעית (פול טרי, שעורה, שעועית, קלחי תירס, ובקרוב גם חומוס וכוסבר). קטניות אלו אין לרכוש בחנויות שאינן מפוקחות. שאר הקטניות עדיין אינן קדושות ומותר לרוכשן בשוק.
חשוב להדגיש שרבים מסוגי הדגנים והקטניות היבשות (כגון אורז, חיטה, עדשים, קווקר) מיובאים מחו"ל, ואין בהם צורך בהכשר מיוחד לשמיטה.
תבלינים – כל התבלינים הנקטפים בעונה זו (כגון: בזיליקום, זעתר, לואיזה, נענע, רוזמרין) קדושים בקדושת שביעית. רוב התבלינים המיובשים (כגון: כמון, כרכום וכדומה) מיובאים מחו"ל ומותר לקנותם גם בלא הכשר לשמיטה.
חשוב להדגיש, שבתבלינים הגדלים בתוך בית, ותחתיהם צלחת או כלי קיבול החוצץ בינם ובין הקרקע – אין קדושת שביעית כלל.
ביעור – בשלב זה עדיין אין חובת ביעור על שום מין ממיני הפירות והירקות. אמנם בתחילת סיוון צריך לבער מן הבית מי שנשארו בידו ברוקולי או שסק הקדושים בקדושת שביעית, ובסוף סיוון צריך לבער גם את תרמילי האפונה הקדושים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
