ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים
מהי כוונת חתימת הפסוק במילים "אני ה' אלוקיכם"? הרי שם "הויה" משמעותו רחמים, ואילו השם "אלוקים" משמעותו דין, ומה הכוונה בהיותם יחד?
רש"י מפרש 2 "דעו מי גוזר עליכם, דיין להפרע ונאמן לשלם שכר". כלומר: מצד אחד ה' רחמן ונותן שכר, ומצד שני הוא דיין להיפרע לעוברי רצונו.
אדם אחד חיפש עבודה, ומצא שני אנשים שהציעו לו משרה. הלך לחכם להתייעץ אצל מי יעבוד. שאל אותו החכם: "מה ההבדל בין שני המעסיקים?".
אמר האיש: "מעסיק אחד הוא אדם רגוע, לא כועס ולא קפדן. אם אדם מאחר קצת לעבודה הוא לא "עושה עניין", אם מישהו מבקש לצאת מוקדם הוא אומר "לא נורא, מחר תשלים את העבודה". מצד שני, כאשר בא זמן תשלום המשכורת הוא אינו דואג ואינו ממהר. אומר הוא שייתן מחר, ולמחרת אומר שיגמור לסדר את הניירת של התשלומים ביום הבא, וכך לאחר שבוע מתחיל לשלם את המשכורת בכמה תשלומים.
המעסיק השני לעומת זאת הוא קפדן ודייקן. בודק שכל פועל הגיע בדיוק בזמן ולא התאחר ושאף אחד לא יצא לפני תום הזמן. כך גם הוא מקפיד בטיב העבודה ובודק תמיד שהכל נעשה בדיוק לפי הנחיותיו, שאף אחד לא מתבטל ולא "מעגל פינות". מצד שני, גם על עצמו הוא קפדן. תמיד משלם הוא את המשכורת ביום הקבוע, ואם חל יום התשלום בשבת הוא מקדים לשלם כבר ביום חמישי, כדי שיהיה לפועלים כסף לצרכי השבת. בנוסף, לקראת המועדים הוא זוכר לתת בונוס".
אמר החכם: "טוב לאדם שיעבוד קשה כל החודש וידע שיקבל את שכרו בזמנו משיעבוד בנחת ואין שכרו מובטח לו".
כך אומר ה' לעם ישראל. מצד אחד אני "אלוקים" - במידת הדין, דורש שתדקדקו במצוותי ותעשו אותם בדיוק לפי כל הפרטים בהלכה, אך מצד שני אני "ה'", רחמן ונאמן לשלם את שכרו בדיוק ואף מעבר למה שמגיע לכם.
לכן צריך אדם להיות דייקן ודקדקן בקיום המצוות. יקנה תפילין מסופר נאמן המדקדק בקוצו של יוד, ירגיל את עצמו לבוא לבית הכנסת בזמן לתפילה, ולא יתאחר. אם אתה מדקדק במצוות, גם ה' ייתן לך שכר ועוד כהנה וכהנה.
מספרים במליצה על אישה אחת שהיה לה בן קצת שובב. ערבה עליו שנתו ולא רצה לקום לתפילה. היתה אימו קוראת לו: "בני, קום! זמן תפילה עובר!". אמר הבן לאימו: "אם תכיני לי דג שלם במתכון המיוחד והטעים שלך - אקום לתפילה כמו שאת רוצה". הסכימה האם, והבן קם והתפלל תפילה חטופה וקטופה. אמו, שהיתה מלאה חכמה, לקחה מחתיכות הדג שנותרו לה משבת והגישה לפניו ראש וזנב של דג. התרעם הבן ואמר: "אמא, זה נקרא דג שלם?!". ענתה אימו: "אם תפילתך תפילה שלמה - גם זה דג שלם".
הנמשל הוא שאדם צריך לדקדק במצוות, וכמו שהאדם מדקדק בהם, כך ה' מדקדק לשלם שכרו בשלימות.
כמו שצריך לדקדק במצוות בין אדם למקום, כך גם צריך לדקדק שיהיה מעשיו ומשאו ומתנו עם הבריות באמונה וביושר.
מסופר כי היה גוי שהלווה מהרב מוצפי 35,000 דינר. שלח הרב את הפקיד שלו, דניאל, לגבות ממנו את ההלוואה, ונתן לו הגוי המחאה על סך 65,000 דינר. בדק הרב וראה שהוא הוא רק על 35,000 דינר, ואילו ההמחאה היא על סף 65,000 דינר - כמעט כפליים. מקור הטעות היה שבערבית צליל המילה "שלושים" ו"שישים" דומה.
פגש הרב את גוי בשוק, העמידו על הטעות והחזיר לו את העודף. הופתע הגוי מישרותו של הרב, וקרא בקול מול כל העוברים ושבים: "ראו את ישרותו של היהודי!". כך נתקדש שם שמים בזכות ישרותו של הרב 3 .
^ 1.ויקרא י"ט, ב'
^ 2.פירוש רש"י על התורה ויקרא י"ח, א'
^ 3.יש להעיר שעל פי הדין טעות הגוי מותרת, ואין חיוב להחזיר לו (עיין בפרטי הלכה זו בשו"ע חושן-משפט שמ"ח, ב' וברמ"א שם). אמנם יש עניין להחזיר אם יעשה קידוש השם (עיין שו"ת בנימין זאב ת"ט שכתב: "נלע"ד לומר דמשום קידוש ה' יש לכל אחד ואחד מישראל לחזור לגוי טעותו... משום דשארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית... ואין להטעות שום ברייה, לא ישמעאל ולא גוי... בדידי הדיוט הווה עובדא עם גוי אחד, שטעה מעצמו בסחורה שמכרתי לו ונתן לי יתר, והלכתי אצל כמה גוים בתוך השוק והחזרתים לו, ואמרו הגוים זה עם זה ראו כמה אמונה יש לישראלים, ובודאי הוא אצלי שהיה שם קדוש ה' יתברך ברבים". וכן בבאר הגולה שמ"ח, ה' כתב: "ואני כותב זאת לדורות שראיתי רבים (שבתחילה) גדלו והעשירו מן טעות שהטעו העכו"ם ו(לבסוף) לא הצליחו וירדו נכסיהם לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה, וכמו שכתב בספר חסידים סימן תתרע"ד רבים אשר קדשו ה' והחזירו טעויות העכו"ם בדבר חשוב גדלו והעשירו והצליחו והניחו יתרם לעולליהם", וכן נהג הרב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
