ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
הקשיב האדמו"ר לטענותיו, ולבסוף אמר: "רחמנות עליך, שהארץ מקיאה אותך"...
כיוצא בדבר, המשיל רבינו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל משל הנוגע לאנשים שמבקרים בארץ ישראל, ואחר כך מספרים את דיבתה רעה. משל לעשיר גס רוח, שרצה לשאת אישה בת עניים טובה ועדינה. בתחילה, סירבה האישה להיפגש עימו, מפני מידותיו המקולקלות, אולם לאחר הפצרות רבות, ניאותה לבסוף לפוגשו.
הגיעה האישה לפגישה, כששערה סתור ולבושה בלה ומהוה. העשיר סיים את הפגישה במהירות, והלך להוציא את דיבת האישה רעה באוזני חבריו. חשב העשיר שהוא זה שפוסל את האישה, אך לא ידע שבאמת היא זו שפסלה אותו...
סיפורים אלו מבטאים מהפך מחשבתי בנוגע לארצנו הקדושה. בדרך כלל, האדם חש את עצמו גבוה ביחס לארץ, שהרי באדם יש חלקים רוחניים כדיבור ומחשבה, ואילו הארץ חומרית ונמוכה. באים הסיפורים הללו ומלמדים, שהארץ היא הגבוהה והאדם הנמוך. הארץ בוחרת את המתאימים לה ולא להיפך.
סיפורים אלו צועדים בעקבות הפסוקים בפרשיותינו, המדברים על כך שהארץ מקיאה את החוטאים. בדרך כלל, כשהאדם אוכל, גופו זקוק לחלק מהחומרים המצויים במאכל, והשאר נותר כפסולת הנדחית מהגוף באמצעות מערכת העיכול. במצב נורמלי זה, יש צד שהאוכל גבוה מהאדם, שהרי האדם זקוק לאוכל. (ואכן האר"י הקדוש ביטא רעיון זה, באומרו על הפסוק – "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על מוצא פי ה' יחיה האדם". שהכוונה, שהאדם רעב לאוכל, כי הוא זקוק ל'מוצא פי ה' שבלחם', לניצוץ הקדוש והאלוקי המצוי באוכל).
אך יש גם מציאות שבה האדם מקיא את האוכל. במציאות זו, מאותת הגוף מבחינתו, שכל האוכל מוגדר כעת כפסולת, ואין הוא רצוי בתוכו. במציאות זו, האדם גבוה מהאוכל. ואם כן – הארץ המקיאה את החוטאים גבוהה מהם.
מעניין לגלות, שגם בפרשת אחרי מות וגם בפרשת קדושים, הפסוקים העוסקים בהקאת החוטאים, נסמכו לפרשת עריות. ייחודו של חטא גילוי עריות בכך שהאדם לקח את החיבור הרוחני והקדוש בין איש לאישה, ושעבד אותה לחומריות גסה ונמוכה. ירידה זו לשפלות חומרית גורמת לו, כביכול, לרדת אל מתחת לממדרגת הדומם – הארץ.
הרמב"ן במקום מבאר שארץ ישראל מכוונת כנגד הארץ הקדושה העליונה, ומביא שעניין הארץ הקדושה העליונה, נרמז במקומות נוספים בתורה, ביניהם בפרשת בחוקותי, במילים – 'והארץ אזכור'.
עיון באותו פסוק ילמדנו את הרעיון עליו כתבנו. בפסוק נאמר – "וזכרתי את בריתי יעקב, ו..את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור, והארץ אזכור". לכאורה יש כאן קושיא גדולה – אברהם חי לפני יצחק, ויצחק לפני יעקב, ולמה התורה הקדימה את יעקב ליצחק ויצחק לאברהם?
אך הקושיא היא התשובה. אומרת התורה – בסוף הגלות ה' יזכור את יעקב, ואם זכירה זו לא תספיק, הרי ילך למקום עמוק יותר – ליצחק. ואם גם זה לא יספיק, ילך לאברהם. ואם זכירת כל שלושת האבות לא תספיק, ילך אל הארץ. למדנו בעקבות הרמב"ן, שהארץ עליונה מכולם.
ויהי רצון, שבעת הזאת, נהיה ראויים לארצנו הקדושה, נבחר בה, ונתרומם למעלותיה וקדושתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
