ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
הקשיב האדמו"ר לטענותיו, ולבסוף אמר: "רחמנות עליך, שהארץ מקיאה אותך"...
כיוצא בדבר, המשיל רבינו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל משל הנוגע לאנשים שמבקרים בארץ ישראל, ואחר כך מספרים את דיבתה רעה. משל לעשיר גס רוח, שרצה לשאת אישה בת עניים טובה ועדינה. בתחילה, סירבה האישה להיפגש עימו, מפני מידותיו המקולקלות, אולם לאחר הפצרות רבות, ניאותה לבסוף לפוגשו.
הגיעה האישה לפגישה, כששערה סתור ולבושה בלה ומהוה. העשיר סיים את הפגישה במהירות, והלך להוציא את דיבת האישה רעה באוזני חבריו. חשב העשיר שהוא זה שפוסל את האישה, אך לא ידע שבאמת היא זו שפסלה אותו...
סיפורים אלו מבטאים מהפך מחשבתי בנוגע לארצנו הקדושה. בדרך כלל, האדם חש את עצמו גבוה ביחס לארץ, שהרי באדם יש חלקים רוחניים כדיבור ומחשבה, ואילו הארץ חומרית ונמוכה. באים הסיפורים הללו ומלמדים, שהארץ היא הגבוהה והאדם הנמוך. הארץ בוחרת את המתאימים לה ולא להיפך.
סיפורים אלו צועדים בעקבות הפסוקים בפרשיותינו, המדברים על כך שהארץ מקיאה את החוטאים. בדרך כלל, כשהאדם אוכל, גופו זקוק לחלק מהחומרים המצויים במאכל, והשאר נותר כפסולת הנדחית מהגוף באמצעות מערכת העיכול. במצב נורמלי זה, יש צד שהאוכל גבוה מהאדם, שהרי האדם זקוק לאוכל. (ואכן האר"י הקדוש ביטא רעיון זה, באומרו על הפסוק – "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על מוצא פי ה' יחיה האדם". שהכוונה, שהאדם רעב לאוכל, כי הוא זקוק ל'מוצא פי ה' שבלחם', לניצוץ הקדוש והאלוקי המצוי באוכל).
אך יש גם מציאות שבה האדם מקיא את האוכל. במציאות זו, מאותת הגוף מבחינתו, שכל האוכל מוגדר כעת כפסולת, ואין הוא רצוי בתוכו. במציאות זו, האדם גבוה מהאוכל. ואם כן – הארץ המקיאה את החוטאים גבוהה מהם.
מעניין לגלות, שגם בפרשת אחרי מות וגם בפרשת קדושים, הפסוקים העוסקים בהקאת החוטאים, נסמכו לפרשת עריות. ייחודו של חטא גילוי עריות בכך שהאדם לקח את החיבור הרוחני והקדוש בין איש לאישה, ושעבד אותה לחומריות גסה ונמוכה. ירידה זו לשפלות חומרית גורמת לו, כביכול, לרדת אל מתחת לממדרגת הדומם – הארץ.
הרמב"ן במקום מבאר שארץ ישראל מכוונת כנגד הארץ הקדושה העליונה, ומביא שעניין הארץ הקדושה העליונה, נרמז במקומות נוספים בתורה, ביניהם בפרשת בחוקותי, במילים – 'והארץ אזכור'.
עיון באותו פסוק ילמדנו את הרעיון עליו כתבנו. בפסוק נאמר – "וזכרתי את בריתי יעקב, ו..את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור, והארץ אזכור". לכאורה יש כאן קושיא גדולה – אברהם חי לפני יצחק, ויצחק לפני יעקב, ולמה התורה הקדימה את יעקב ליצחק ויצחק לאברהם?
אך הקושיא היא התשובה. אומרת התורה – בסוף הגלות ה' יזכור את יעקב, ואם זכירה זו לא תספיק, הרי ילך למקום עמוק יותר – ליצחק. ואם גם זה לא יספיק, ילך לאברהם. ואם זכירת כל שלושת האבות לא תספיק, ילך אל הארץ. למדנו בעקבות הרמב"ן, שהארץ עליונה מכולם.
ויהי רצון, שבעת הזאת, נהיה ראויים לארצנו הקדושה, נבחר בה, ונתרומם למעלותיה וקדושתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
