ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(פה. באמצע עד פו. מעל האמצע)
חלק א – סיפורים נוספים על חובות ותביעות
א. עוד סיפורים על נשים שנתבעו להישבע:
- 1.אשת רבא אמרה לרבא לא לסמוך על שבועת האישה,
ורבא העביר את השבועה לתובע.
במקרה אחר – רבא לא סמך על רב פפא ששטר הוא פרוע,
כי על אשתו ידע ודאי שלא תשקר.
רואים שהדיין יכול לפעול על פי שיקול דעתו (רמב"ם).
- 2.התובעים דרשו שהאישה תישבע בעירה, כדי שתתבייש לשקר.
האישה דרשה אישור בי"ד מוכן, שינתן לה מיד לאחר השבועה.
האם מותר לבי"ד להכין אישור כזה מראש?
רבא – אסור לעשות הנפק (קיום שטר) לפני (מחזי כשיקרא).
גמרא – מותר, שהרי לר"מ מותר להשתמש בגט שמצא (מספיק חתימה לשמה), וגם לרבנן, בגט אסור, אך בשטר מותר (שהרי כל העיב לדעתם זה שהקרקעות לא ישתעבדו שוב).
ב. עוד סיפורים על שיקול דעת הדיין
- יורשים מצאו חפץ יקר אצל אביהם, ובא אדם שטוען שזה שלו והוא הפקידו,
הדיין נתן למפקיד משתי סיבות: - הכיר את הנפטר שאינו עשיר (לכן זה לא שלו, אלא מופקד)
- התובע נתן סימנים (מכאן שזה שלו ולא של אחר. מועיל רק אם התובע לא היה בן בית שם).
- אדם אמר "נכסי לטוביה" לאחר שימות:
- בא טוביה – נותנים לו.
- בא רב טוביה – נותנים לו רק אם היה רגיל אצלו, כך שאולי השמיט "רב".
- באו כמה – תלמיד חכם > שכן (חבר) > קרוב.
- ואם כולם שווים – "שודא דייני" (שיקול דעת הדיין).
- רב חייא בר אבין – אישה שהכניסה שטר חוב לבעלה (כנכסי מילוג), אם מחלה אינו מחול,
מפני שידו כידה (השטר שייך לבעל מכמה בחינות, כדלעיל בדף פג, וכפי שיכול למנוע מכירת נכסי מילוג). - אישה מכרה כתובתה, ובעלה גירשה ומתה, ובא הקונה ודרש את הכתובה מיורשיה,
הציע לה ר"נ קרוב משפחתה: שתמחל לבעל (אביה) על החוב, ואז תירש ממנו (לא היו אחים).
(הסיפור חוזר על עצמו 3 פעמים עם חכמים שונים).
(פה: 6-)
חלק ב – שמואל: המוכר שטר חוב וחזר ומחלו – מחול.
סברא (קצות החושן ברש"י) – המכירה לא מועילה, אלא נתן "הרשאה" לקונה לגבות את החוב במקומו, אך המלווה עדיין נשאר בעל החוב.
ואפילו יורש מוחל.
ור"נ התחרט שנתן עצה זו, כי לאדם חשוב אסור לעשות עצמו כעורכי הדיינים ולתת עצה על חשבון הצד השני. אמנם בכל מקרה תצטרך לשלם על מה שהקונה שילם, אך עדיין הרוויחה (תוס').
- רב הונא ברדר"י – עצה לקונה – "מקרקש ליה זוזי", לתת כסף ללווה בתמורה לשטר שמגביל את יכולתו למחול (ריטב"א).
- האם המוחל צריך לפצות את הקונה?
אמימר: אם דנים דינא דגרמי – צריך לפצות.
[ובסעיף 2, שר"נ הציע לה למחול, מדובר בקטנה שמצד אחד יכולה למחול, אך מצד שני אינה חייבת בנזק מצד דינא דגרמי (תוס')].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
