ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
עם זאת, כבר היו בהיסטוריה האנושית הארוכה תקדימים רבים להפקרות מינית חסרת מעצורים שנחשבת מקובל בחברה. הכוח של היצר המיני בבני אדם איננו תופעה חדשה. כל הפסיכיאטרים והפסיכולוגים מכירים בו כאחד הדחפים הגופניים המרכזיים שמשפיעים על התנהגות האדם.
התורה בוודאי מכירה בחשיבותו של הדחף הגופני הזה בחיינו. למעשה, התורה מקדישה הלכות מפורטות למכביר לנושא הזה על מנת לתעל את היצר המיני לכיוונים חיוביים ולהשיג איזון בחיים, שכן הדחף הזה גם משמר את הקיום האנושי ואת רצף הדורות. התלמוד מציין בפנינו שבלי היצר המיני בטבע באופן כללי גם התרנגולות לא היו מפסיקות להטיל ביצים, וחיינו, כפי שאנחנו מכירים אותם, היו נעלמים.
היהדות מעולם לא התכחשה לקיומו של היצר המיני בטבע ואף לא זלזלה בחשיבותו. היא מעולם לא הטיפה להתנזרות מקשר מפרה. אדרבא, היא תמיד עודדה את מוסד הנישואים ואת האיחוד הגופני שבין בעל ואישה. אך היהדות התנגדה ועדיין מתנגדת לגישה חסרת מוסר כלפי המיניות שבה הכול מותר. בסופו של דבר, החברה כולה משלמת מחיר יקר על התנהגות מינית חסרת מעצורים.
התורה מדברת אלינו על הצורך להיות "קדושים". אפשר להבין זאת כפשוטו, שעלינו להיות קדושים, וזה בהחלט נכון, אך אפשר גם להבין את המילה הזאת במשמעות נוספת ואולי מתוחכמת יותר: שעלינו לקדש את חיינו. אפשר אפילו לומר שהמאמץ העיקרי של היהדות הוא להביא לכך שאדם יקדיש את חייו לעבודת האל ולשירות החברה שבה הוא חי מתוך חזון והבנה של המשמעות האמתית של החיים והמתנות שהם צופנים בחובם.
לקדש את עצמנו בחיים היהודיים פירושו להגן על מוסד המשפחה, על רצף דורות ועל החשיבות של התנהגות נאותה כלפי הזולת בפרט והחברה בכלל. כשאדם מקדש ומקדיש את עצמו למטרות האלה הוא מגיע לבסוף למצב של קדושה. מתירנות מינית נטולת מוסר ומגבלות הופכת כל הקדשה כזאת לבלתי אפשרית.
לדאבון הלב, אנחנו חיים בעידן שבו הקדושה היא, במקרה הטוב, עניין נדיר וחריג ובוודאי לא מטרה שרוב האנשים שואפים להשיג. אך התורה, בחזונה הנצחי, תובעת מאתנו קדושה בכל תקופה ובכל חברה. התרבויות העתיקות פרס, מצרים, יוון ורומא, אדירות ככל שהיו האימפריות האלה, נעלמו מפני שלא היו מסוגלות להמשיך להתקיים כחברות שמבוססת על עבודת אלילים וחופש מיני.
שום סיסמה יפה על סובלנות ופתיחות לא תציל את החברה המערבית מגורל דומה. התורה מזהירה אותנו בעניין הכלל הזה שחל על כל חברה אנושית ומצווה אותנו לחיות ולהתנהג לפי הכללים המסורתיים של היהדות בעניין הזה בכל מצב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
